49

להיות מציאות של נוזל, התבטלה מציאותו כ"מטר".

בכך מובן מדוע מפרש רש"י שהביטוי "לא נתך" המופיע לגבי מטר הוא מלשון "כהתוך כסף": כשם שלגבי הכסף משמעות הביטוי "כהתוך" היא התכתו והפיכתו לנוזל, כך גם לגבי הגשם המשמעות של "לא נתך" היא שהוא פסק להיות נוזל, הוא מציאות שאינה נוזלית, ומשום כך¹⁴ הוא לא נשפך "לארץ".

ד. בכל אחד מן הפירושים יש קושי

בכך יובן מדוע צריך רש"י להביא את שני הפירושים, כי בכל אחד מהם יש קושי שאיננו בפירוש השני:

לפי שני הפירושים על "לא נתך", היתה עצירת המטר בדרך נסית – הן הישארותו באויר באופן על טבעי, והן ביטול מציאותו כ"מטר". אך יש הבדל בין שני הנסים: כאשר המטר נשאר תלוי באויר, בניגוד לטבעו להישפך ארצה, עד לירידת גשם בארץ מצרים, שהיא נדירה ביותר, כמובן מפירוש רש"י¹⁵ – מתבטא יותר קיום הנס במקום ובזמן, מאשר כשהקדוש־ברוך־הוא מבטל את המטר מן העולם באופן פתאומי.

ולפי זה יש קושי בפירוש "לא נתך – לא הגיע": לפי ההגיון¹⁶ הרי "קודשא־בריך־הוא לא עביד ניסא למגנא" (=איננו עושה נס לחינם). כלל זה, בהיותו מובן בהגיון פשוט, קשור לפשוטו של מקרא¹⁷. ולשם מה היה צורך בנס גדול יותר של (א) השארת ה"מטר" למעלה, (ב) במשך זמן רב – כאשר המכה היתה יכולה להיפסק על ידי נס קטן יותר – ביטול המטר?

לכן מביא רש"י את הפירוש השני "לא נתך – לא הוצק", שלפיו אכן אין כאן "ניסא למגנא", כאמור.

אך ההסבר השני של "נתך" (נשפך) איננו "חלק": מלשון הפסוק "ומטר לא נתך ארצה" מובן, שלא חל כאן שינוי במטר עצמו, אלא רק באופן ירידתו לארץ, שהוא לא נתך על הארץ. ואילו לפי הפירוש ש"לא נתך" הוא "לא הגיע", מובן הפסוק פשוטו כמשמעו^*.