457
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ותביא את כל אחד ואחת, בתוככי כאחבנ"י, שליט"א, עליהם נאמר ואנשי קודש תהיון לי, לקיום התומ"צ בשלימות, קיום לשמה,
וכהוראת נרות חנוכה, אשר קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד,
ויקויים היעוד: כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור גו' הנני מביא את עבדי צמח,
כי יעשה ה' תשועה גדולה ופורקן לעמו ישראל ויבואו לדביר ביתו וידליקו נרות בחצרות קדשו ויודו ויהללו לשמו הגדול.
בברכה
הערות
- 1. כל אחד: וצ"ע בנוגע לעבד וראה רמב"ם הל'י מגילה וחנוכה פ"ג ה"ד וריש פייא ובצפעיינ (שם ולמג"א בסופה). העמק שאלה לשאילתא כו סוס"ק כב.
- 2. ואחת: שבת כג, א, ועיין רש"י שם. ותוד"ה שאף (מגילה ד, א
- 3. ואנשי קודש . . התומ"צ: משפטים כב, ל, סהמ"צ להרמב"ם שרש ו ובברכת המצות : קדשנו במצותיו.
- 4. ואנשי קודש: נשים מנין ת"ל תהיון לי (מכילתא דרשבייי במדרהיג). וראה זח"ב קכא, א, ירוש' קדושין פ"א ה"
- 5. בשלימות, קיום לשמה: ראה רמב"ם סוף הל' תשובה.
- 6. קודש הם.. בלבד : ל' הנרות הללו -- כפי נוסח אדה"ז בסידורו (וראה מסי סופרים פ"כ ועוד). וצ"ע טעם השינוי הם -- ל' זכר, משא"כ בהן, לראותן.
- 7. קודש הם: צ"ע משבת (כב, א) וכי נר קדושה יש בה, ולכן אפילו לפס"ד -- יש מְתירין תשמיש של קדושה (שו"ע ר"ס תרע"ג). ואולי ייל הכוונה דקודש הם לענין שאין מסתפקין משמנו -- (ובזמן השיעור -- לכ"ע) -- וכיו"ב. ודוחק. ועיין אור התורה -- להצ"צ -- לחנוכה (שכו, א ואילך). שדיח אסייד חנוכה סק"ט.
- 8. אלא לראותן בלבד : אולי בא לשלול דלא רק שימוש דמלאכה אסור (דלא כדעה ראשונה בפסיקתא דר"כ ר"יפ ב. וראה בפי' זרע ישי). או גם תשמיש של קדושה (לדעת האוסרין). :
- 9. כה אמר . . צמח: הפטורת שבת חנוכה.
- 10. צמח : משיח (תרגום ומפרשים במקומו -- זכרי' ג, ח)
- 11. תלך . . תשמור: י"ל : מ"ע, מלית (דכל מקום שנאמר השמר אינו אלא בל"ת (עירובין צו, א).
- 12. יעשה ה' . . הגדול : כלי ועל הנסים. ופיי באבודרהם וכו'.
- 13. לשמו הגדול : ראה תו"א סוף דרושי חנוכה ובכ"מ.
ספר המצוות, שורשים ו׳ - הטקסט מספריא
שהמצוה שיהיה בה עשה ולא תעשה ראוי למנות עשה שבה עם מצות עשה ולאו שבה עם מצות לא תעשה:
דע שהדבר האחד יהיה בו עשה ולא תעשה על אחד משלשה פנים. אם שיהיה מעשה מן המעשים מצות עשה, והעובר עליו יעבור על מצות לא תעשה, כמו שבת ויום טוב ושמטה שעשיית מלאכה בהם מצות לא תעשה והמנוחה בהם מצות עשה כמו שיתבאר, וכן תענית צום כפור מצות עשה, והאכילה בו מצות לא תעשה. ואם שיהיה לאו שקדמו עשה, כמו אמרו באונס ומוציא שם רע ולו תהיה לאשה והיא מצות עשה, ואמר גם כן לא יוכל לשלחה כל ימיו זו מצות לא תעשה. ואם שיהיה לאו קודם ואחר ינתק לעשה, כמו לא תקח האם על הבנים ואחר כך שלח תשלח את האם, וכל מין מאלו ראוי שימנה עשה שבו בכלל מצות עשה ולאו שבו בכלל מצות לא תעשה. כי בבאור אמרו חכמים בכל אחת מהן שהן מצות עשה ומצות לא תעשה, והרבה פעמים יאמרו עשה שבה ולאו שבה, והוא דבר מבואר שענין הצווי בהם זולת ענין האזהרה, ושניהם שני ענינים נבדלים צוה באחד מהם והזהיר מן האחר ולא יטעה בשרש זה שום אדם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.