391
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 3. באר היטב או"ח סו"ס תר"ג וש"נ.
- 4. ב"ר פפ"ד, יג
- 5. תולדות כה, כט.
- 6. שם כז, מא.
- 7. רש"י בפרשתינו לה, ח. לקח טוב שם ובפכ"ז, מה.
- 6. שיפ וישלח, ה'תשב"ה
- 8. וראה ב"ר (פס"ז, י): אמו בצדקתה אמרה עד אשר תשוב חמת אחיך והוא לא עשה כן.
- 9. אבות פ"ב מ"ד,
- 0. תנחומא תולדות ז. רש"י בראשית לא, מב:
- 1. ועפי"ז מובן פרשיי (ויצא ל, כה) משנולד שטנו של עשו כו' רצה לשוב, ודוייק.
- 2. ברכות לד, ב, וש"נ.
בראשית רבה פ״ד:י״ג - הטקסט מספריא
וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת וגו' (בראשית לז, יב), נָקוּד עַל אֶת, לוֹמַר שֶׁלֹא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן. (בראשית לז, יג): וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם, רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה נָהַג בּוֹ בְּכָבוֹד כְּמוֹרָא הָאָב עַל הַבֵּן, (בראשית לז, יג): וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִזְכָּר וּמֵעָיו מִתְחַתְּכִין, יוֹדֵעַ הָיִיתָ שֶׁאַחֶיךָ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ וְהָיִיתָ אוֹמֵר לִי הִנֵּנִי. (בראשית לז, יד): וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ נִיחָא, אֶלָּא מַאי וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, הֲדָא אָמַר שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה מִמֶּנּוּ. (בראשית לז, יג): וַהֲשִׁיבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַהֲלוֹא אֵין חֶבְרוֹן נְתוּנָה אֶלָּא בָּהָר וּכְתִיב: וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, אָמַר רַב אַחָא הָלַךְ לְהַשְּׁלִים אוֹתָהּ הָעֵצָה הָעֲמֻקָּה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינוֹ וּבֵין חָבֵר הַנָּאֶה שֶׁהָיָה קָבוּר בְּחֶבְרוֹן (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם.
משנה אבות ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
הוא היה אומר. עשה רצונו כרצונך. כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו. כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמן בעצמך עד יום מותך. ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה. שמא לא תפנה:
מדרש תנחומא, תולדות ז׳ - הטקסט מספריא
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, סוּמָא מַהוּ שֶׁיַּעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה לְהוֹצִיא אֶת הַצִּבּוּר? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: סוּמָא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם אֲבָל אֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאֵינוֹ קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו, לֹא יִפְרֹס עַל שְׁמַע, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, שֶׁהוּא אוֹמֵר, בָּרוּךְ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת, וְהוּא לֹא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו.
אַתָּה מוֹצֵא כָּל מִי שֶׁנִּתְיַסֵּם בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הוּא מֵת. כֵּיצַד? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶן אֶלָּא לְאַחַר מִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: לִקְדֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְגוֹ' (תהלים טז, ג). אֵימָתַי הֵן קְדוֹשִׁים? כְּשֶׁהֵן קְבוּרִים בָּאָרֶץ. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהֵן חַיִּין, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶן, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲמִין בָּהֶן, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתָן הַיֵּצֶר הָרָע. וְכֵיוָן שֶׁמֵּתִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶן. וַהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁיִּחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עַל יִצְחָק הַצַּדִּיק בְּחַיָּיו, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְיַעֲקֹב, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק (בראשית כח, יג). רַבִּי בְּרַכְיָה וְרַבָּנָן. רַבָּנָן אָמְרֵי, רוֹאֶה אֶת אֶפְרוֹ כְּאִלּוּ הוּא צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְרַבִּי בְּרַכְיָה אָמַר, הוֹאִיל וְנִתְיַסֵּם בְּעֵינָיו, כְּאִלּוּ הוּא מֵת, לְפִי שֶׁהָיָה גָנוּז לְתוֹךְ הַבַּיִת וְיֵצֶר הָרַע פָּסַק הֵימֶנּוּ. לְכָךְ כְּתִיב: וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק.
רש"י על בראשית ל״א:מ״ב - הטקסט מספריא
ופחד יצחק. לֹא רָצָה לוֹמַר אֱלֹהֵי יִצְחָק, שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם, וְאַעַ"פִּ שֶׁאָמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, בִּשְׁבִיל שֶׁכָּהוּ עֵינָיו, וַהֲרֵי הוּא כַּמֵּת; יַעֲקֹב נִתְיָרֵא לוֹמַר אֱלֹהֵי, וְאָמַר וּפַחַד:
ויוכח. לְשׁוֹן תּוֹכָחָה הוּא וְלֹא לְשׁוֹן הוֹכָחָה:
ופחד יצחק AND THE DREAD OF ISAAC — He did not like to say “God of Isaac” because God does not associate His name with the righteous whilst they are alive. And although He (God) said, when he (Jacob) was departing from Beer-Sheba, (Genesis 28:13) “I am the Lord, the God of Abraham thy father and the God of Isaac”, this was because his (Isaac’s) eyes were dim and he might therefore be regarded as dead (Midrash Tanchuma, Toldot 7) — Jacob, however, feared to say “God of Isaac” and said “the Dread”.
ויוכח The word here has the meaning of reproof (“and he reproved thee”; cf. Genesis 5:24) and not of deciding (as in Genesis 5:37).
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך י ‹ וישלח-י"ט כסלו ‹ שיחה א ‹ 100 לקו"ש ח"ה ע' 391
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.