272

הערות

1. 35. לפי המבואר בפנים מוכרח, שלדעת ר"י נשאו השבטים רק את אחיותיהן ולא נשאו נשים אחרות. ומ"ש (ויגש מו, כו) "מלבד נשי בני יעקב" קאי על אחיותיהן ולא על נשים אחרות. ואין סתירה לזה ממ"ש רש"י שם: "ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים" – כי כוונת רש"י ב"ולדברי האומר" כולל גם – (כדלהלן) – ר"י, רק אם נאמר שלדידי' לא כל התאומות נישאו (להשבטים)*. אבל באם נפרש דברי רש"י (וישב כנעני, והרי כל אנשי הארץ ההיא כנעניים הם? (ב) למה נאמר "בת איש כנעני" ולא "אשה כנענית" (וגם מוסיף "ושמו שוע")? ולכן צ"ל שתיבת כנעני כאן פירושה "תגרא". ולכן מכנה אותה הכתוב "בת איש כנעני" מצד פרסום אבי' (כברמב"ן. וראה גם ב"ר פפ"ה, ד ובמפרשים שם). ועפי"ז מתורץ גם מ"ש (לח, יב) "ותמת בת שוע אשת יהודה" – אף שע"י נישואין נפסק הקשר עם בית אבי' (ראה לעיל ע' 191 ובהערה 51), ובפרט שילדה שלשה בנים ושלה הי' בחיים, ובמילא אינה שבה אל בית אבי' אפילו לענין אכילת תרומה (אמור כב, יג ובפרש"י. וראה הערה הנ"ל דלעיל שם) – כי מצד גודל פרסום אבי', נקראה על שמו "בת שוע" – גם לאחרי נשואי' וכו'.
2. . כי – אף שכל הוכחתו של ר"י שעם כל שבט (לא רק עם בני לאה ורחל) נולדו תאומות היא לפי שס"ל שלא נשאו כנעניות, מ"מ, מכיון שעם בנימין נולדה תאומה יתירה (רש"י וישלח לה, יז), הרי היו י"ג תאומות, ויוסף נשא את אסנת, ויהודה – מצינו בבניו רק בני "בת איש כנעני – תגרא" ותמר (בנוגע לשמעון – ממ"ש גבי שאול "בן הכנענית", מוכח ששאר בניו היו בני אשה אחרת). ואף שלשיטת ר"י, גם בנות יעקב לא נישאו לכנעניים – רווקות מתו. והרי בנות צלפחד (לפרש"י – פנחס כז, ג) לא נישאו עד גיל קרוב למ' שנה (לכה"פ), ותאומות יוסף ובנימין (ואולי דעוד מהשבטים) היו צעירות מזה בעת הירידה למצרים. אלא שעכ"פ אחת מבנות רחל נישאה לאחד מחמשת בני לאה – שהרי לא נשאו תאומותיהם מן האם. לז, לה) "ונשאום" – כולן דוקא, אז פי' (בויגש) אינו לדעת ר"י** – כי (א) הוכחת רש"י שם שמתו לפני ירידתן למצרים הוא "שהרי לא נמנו כאן" ולפי דעת ר"י שהתאומות נישאו להשבטים הרי נמנו במ"ש "מלבד נשי בני יעקב", וכמו שהקשו הרמב"ן (שם, טו) ומפרשי רש"י שם***. (ב) לפי דעת ר"י א"א לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, כי ממ"ש (שם, ו) "בנותיו גו' הביא אתו מצרימה" מוכרח שהיו לו אז כמה בנות [בנותיו ל' רבים. כדפרש"י גבי "בנות בניו". וראה רמב"ן שם], והרי לדעת ר"י, הכוונה ב"בנותיו" הוא בנותיו ממש ולא כלותיו – כ"א לדעת האומר שתאומות נולדו אבל לא נישאו להשבטים (על כל פנים – לא כולן) – היינו כל הדורש הריבוים שנאמרו בשמעון ובנימין (ור"נ ג"כ בכללם) – ולכן מדייק רש"י "תאומות נולדו עם השבטים", ולא "עם כל השבטים" (כלשונו בפ' וישלח (לה, יז) ובפ' וישב (לז, לה)). (ולר"נ בפרט שלא נשאו התאומות (כנ"ל ס"ג. וראה להלן הערה
3. 39. , הרי התאומות לא נמנו ב"מלבד נשי בני יעקב" (ו"נשי בני יעקב" – לפי דעת ר"נ – אינן יוצאי ירכו של יעקב****)), ולכן צריכים לומר לדעתו שמתו לפני ירידתן למצרים.
4. . ומובן שדוחק לומר שב"ולדברי האומר" – הוא שולל זה שכותב עליו "ר"י אומר אחיות תאומות נולדו".
5. . בגו"א (מו, כו) ובחדא"ג מהרש"א (ב"ב קכג, ב) מתרץ שב"מלבד נשי בני יעקב" אתא לרבויי רק אלו שאינם זרעו של יעקב, אבל זרעו של יעקב, מונה הכתוב בפירוש, כדמוכח ממה שמונה את דינה, אף שנישאה לשמעון (רש"י מו, יו"ד). אבל, עפ"י דרך הפשט מוכרח שלדעת ר"י לא נשאו השבטים נשים אחרות, כנ"ל בפנים ההערה, ו"נשי בני יעקב" קאי על התאומות. ואין להקשות למה לא מנה אותם הכתוב בפירוש כמו שמנה את דינה – שהרי גם לידתן לא נזכר בכתוב (וראה רמב"ן שם, טו. גו"א שם).
6. . ומה שהקשה הרמב"ן (שם, טו) "מה טעם לאמר מלבד נשי בני יעקב הכנעניות אחר שאמר יוצאי ירכו" – כבר תירץ בגו"א (שם, כו) "שהכתוב רוצה למנות גם נשי בני יעקב (שאינן יוצאי ירכו) ובענין זה מנה אותם במה שאמר מלבד נשי בני יעקב".