256

כאיש אחד" – המלה "איש" מופיעה כאן בלשון יחיד כי כל האנשים אשר הרגו שמעון ולוי "באפם", נחשבו לגביהם "כאיש אחד".

ז. רבים בלשון יחיד – לפי המעשה

אך על כך יש לשאול: בדבריו "כי באפם הרגו איש" לא התכוון יעקב לבטא את מעלתם של שמעון ולוי, אלא להיפך, להוכיחם. ואם כך, כיצד ייתכן שבדברי המוסר שלו הוא יכלול את השבח ש"אינן חשובין כולם אלא כאיש אחד"³¹?

על כך משיב רש"י עצמו על ידי דבריו בהמשך "וכן במצרים סוס ורוכבו רמה בים": לגבי "ה' נלחם להם במצרים"³², אשר היה לפני "וישב הים... לאיתנו"³³, הרי כיון שאז פעל הקדוש־ברוך־הוא, כביכול, בדומה לאדם לוחם (שלא כמו "וה' הכה כל בכור"³⁴ וכדומה), לפיכך תיתכן המחשבה, שיכול להיות הבדל מסויים בין המלחמה נגד רבים לבין המלחמה נגד יחיד, ולכן הפסוק²¹ "מגיד שאין כולם חשובין לפני המקום אלא כסוס אחד".

אך לא כן במקרה של "סוס ורוכבו רמה בים"¹², שנגרם על ידי "וישב ה' עליהם את מי הים"³⁵, כאשר כבר נכנסו המצרים לים. שם אין מלכתחילה מקום להבדיל בין הרבים לבין היחיד: הרי ברור, שכאשר "וישב הים לאיתנו" טבעו כולם, ממש כאילו היו יחידים. ומכך יוצא, שבטביעתם של כל הסוסים וכל הרוכבים כסוס ורכב אחד אין כלל חידוש ורבותא³⁶, ובכל זאת מופיעה בתורה לשון יחיד רק משום שלמעשה הם נחשבים כאחד, והכרחי שהדבר יהיה כתוב כאן בלשון יחיד.

מכך מובן, שגם בפסוקנו מוכרח להיות כתוב "הרגו איש" בלשון יחיד, כיון שלמעשה הם נחשבו כולם כאיש אחד, בלי להתחשב בכך שיש כאן חידוש בדברי המוסר של יעקב, וציון מעלתם של שמעון ולוי.

משום כך מצטט רש"י גם את המלים "רמה בים", ואינו מסתפק במלים "סוס ורוכבו", כי דוקא המלים "רמה בים" מוכיחות, כדלעיל, שהרבים הנחשבים כאחד מוגדרים בלשון יחיד גם כאשר אין בכך חידוש או הדגשה בתוכן הענין.

ח. "סוס ורוכבו" בלשון יחיד, לאחר המפלה

סיבה נוספת לכך שרש"י מצטט את המלים "רמה בים":

לכאורה ניתן היה לומר, שכיון שהמלך הוא העיקר והוא הקובע את מהלך המלחמה, לכן נאמר "סוס