178

ח. קשר כפול

מכך מובן, שהקשר בין יציאת מצרים לקיום התורה והמצוות הוא כפול: מצד אחד, זכירת יציאת מצרים היא היסוד לקיום כל פרטי התורה והמצוות, כדלעיל בסעיף ג'. ומצד שני: קיום התורה והמצוות מביא לידי יציאת מצרים. שהרי, כיון ש"על מנת כן הוצאתיך"³⁹, שיציאת מצרים תלויה בתנאי של קיום התורה והמצוות, הכרחי להגיע לקיום תמידי של התורה והמצוות, שבאמצעותו מגיעים ל"הוצאתיך" באופן תמידי.

ט. שלושה ענינים אלו בי"ט כסלו

מכך מובן גם לגבי י"ט כסלו – זמן התגלות החסידות, הדומה במהותו ליציאת מצרים, כדלעיל בסעיף ב' – שגם בו ישנם שלושת הענינים הללו, כביציאת מצרים כפשוטה:

א) פעולת גילוי החסידות, שהתחילה בי"ט כסלו תקנ"ט, היא פעולה נמשכת. שהרי, כיון שהנס של י"ט כסלו לא התבטא רק ביציאה של אדמו"ר הזקן ושל תורת החסידות ממאסר לחירות, אלא גם בכך שהחסידות נמצאת לאחר מכן במצב של חירות וגילוי בעולם

– כי מצד סדר ההשתלשלות אין אפשרות שהמיצר והגבול של העולם, עד ל"חוצה" הרחוק ביותר, ייהפך למקום ל"מעינות" של רזין דאורייתא ורזין דרזין, ובאופן של גילוי והפצה, כשם שהחיבור בין שני הפכים ("מעינותיך" ו"חוצה") הוא ענין נסי שמעל לטבע –

הכרחי לשם כך שהפעולה תהיה פעולה נמשכת.

ולפיכך יום י"ט כסלו, אשר בכל שנה ושנה חוזר וניעור⁴⁰ ביום זה מה שהתחדש בי"ט כסלו הראשון, הוא "מועד תמידי", הנמשך בכל ימות השנה, בדומה לחג הפסח.

ב) החסידות היא "יסוד גדול" ו"עמוד חזק" המקיים ומחזק את כל עניני התורה והמצוות ואף את עשיית דברי הרשות לשם שמים, עד לאופן של "בכל דרכיך דעהו", שכאשר עושים אותם מתוך רגש וחיות של חסידות, הם נעשים אחרת לגמרי.

וזהו אחד הטעמים לכך שהחסידות נקראת "מעינותיך"⁴¹:

כשם שבמים תלוי הקיום הגשמי של האדם, ואף הצומח והחי שמהם ניזון