118
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לפי זה מובן, שגם "יצחק וישמעאל בניו" המוזכרים בפרשה של "ויוסף אברהם" אינם קשורים רק ל"ויקברו אותו" אלא אף לתוכנה של פרשה זו, לתולדות אברהם.
והמשך הפרשה הוא: בתחילת הפרשה מפרטים את בני קטורה שנולדו לאברהם לאחר ישמעאל ויצחק. לאחר מכן מפרידים את "בני הפלגשים", שבהם נכלל גם ישמעאל42, מיצחק – אשר את כל אלה שלח אברהם מעצמו "מעל יצחק בנו"43. ומיד לאחר מכן ממשיכה התורה ומספרת, שלמרות זאת נשאר גם ישמעאל אצל אברהם, כי הוא שב אליו מאוחר יותר – "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" (אך בכל זאת אין הוא שווה ליצחק – "ויברך אלקים את יצחק בנו"44).
ובהמשך לשני סוגים אלו של תולדות אברהם המוזכרים בפרשה ההיא – בני קטורה, אשר שלח אברהם לתמיד, ויצחק וישמעאל אשר היו עם אברהם בסוף ימיו – מופיעות שתי הפרשיות "ואלה תולדות ישמעאל" ו"ואלה תולדות יצחק": "תולדות ישמעאל" אשר היו כולם רשעים דומים לבני קטורה, ואילו "תולדות יצחק – יעקב ועשו" דומים ל"יצחק וישמעאל", כדלעיל בסעיף ז'.
י. יעקב נוצר ראשון
אך עדיין יש להבין: אמנם, כדי להשוות בין הסדר של תולדות יצחק לבין תולדות אברהם יש להקדים את יעקב לפני עשו, אך כיצד אפשר להקדימו? הרי עשו נולד לפני יעקב, ובכל מקום מפרטים תולדות לפי סדר
הערות
- 42. שהרי ב"בני הפלגשים" לשון רבים, נכללים גם בני הגר (ראה בארוכה לקמן עמ' 231 ובהערות שם) – היינו ישמעאל. ואף שלפנ"ז הי' במדבר פארן (וירא כא, כא), הרי בהכרח שאח"כ חזר אל אברהם (והי' בשעת עקידת יצחק – ראה רש"י וירא כב, ג), ואח"כ שילח אותו אברהם מפניו (יחד עם בני קטורה), ואח"כ חזר עוה"פ אל אברהם, כדלקמן בפנים. וראה לקמן עמ' 236 בשוה"ג להערה 55.
- 43. כה, ו.
- 44. כה, יא.
- . ואף שברש"י שם הוא מ"מדרש אגדה", מכיון שהובא בפרש"י עה"ת – שייך זה גם לדרך הפשט [ובפרט שמביאו כפירוש ראשון (העיקרי)] ובלשון פרש"י (בראשית ג, ח): יש מדרשי אגדה רבים כו' ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו (משלי כה, יא).
- . ובזה יובן מה שפרש"י (ויצא כט, כא) "וזהו שאמר ואבואה אלי' והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך" – דלכאורה: והרי סו"ס אמירה זו היא לכאורה היפך הצניעות – כי מכיון שכל מה שראה יעקב ב"ואבואה אלי'" הוא רק "להוליד תולדות", ה"ז דוגמת "ולא יתבוששו" (בראשית ב, כה) שהי' קודם חטא עה"ד (ראה מו"נ ח"ב פ"א).
רש"י על בראשית ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וישמעו. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים וּכְבָר סִדְּרוּם רַבּוֹתֵינוּ עַל מְכוֹנָם בִּבְ"רַ וּבִשְׁאָר מִדְרָשׁוֹת; וַאֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא וּלְאַגָּדָה הַמְיַשֶּׁבֶת דִּבְרֵי הַמִּקְרָא דָבָר דָּבוּר עַל אׇפְנָיו: וישמעו. מַה שָּׁמְעוּ? שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקָּבָּ"ה שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן:
לרוח היום. לְאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לְשָׁם, וְזוֹ הִיא מַעֲרָבִית; שֶׁלִּפְנוֹת עֶרֶב חַמָּה בַּמַּעֲרָב, וְהֵם סָרְחוּ בָּעֲשִׂירִית (סנהדרין ל"ח):
וישמעו AND THEY HEARD — There are many Midrashic explanations and our Teachers have already collected them in their appropriate places in Genesis Rabbah and in other Midrashim. I, however, am only concerned with the plain sense of Scripture and with such Agadoth that explain the words of Scripture in a manner that fits in with them. וישמעו AND THEY HEARD — What did they hear? They heard the sound of the Holy One, blessed be He, as He walked in the garden (see Genesis Rabbah 19:12).
לרוח היום IN THE WIND OF THE DAY — (רוח is used also in the meaning of direction,— north, east, — etc.) in that direction to which the sun travels (באה לשם) which is the west, for towards evening the sun is in the west, and they committed the sin in the tenth hour (Sanhedrin 38b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.