92

הערות

1. 1. רבה ריש פרשתנו.
2. 2. תהלים לז, יח. ולהעיר מלקו"ד ח"א לה, ב.
3. 3. פרש"י לב"ר שם. וכ"ה בילקו"ש תהלים רמז תשל. אבל בילקו"ש ריש פרשתנו ובפרש"י עה"ת – כגירסא הראשונה.
4. 4. פרש"י לב"ר שם. וכ"ה גם בפירושו עה"ת. וברמב"ן עה"ת ש"לא דרשו כן אלא מיתור הלשון שחזר ואמר שני חיי שרה". עיי"ש ובמפרשי רש"י. ואכ"מ.
5. 5. ברא"ם ריש פרשתנו, שהדיוק הוא ממה שאינו מונה "האחדים עם העשרות לחוד והמאות לחוד". אבל בפרש"י לב"ר: "הי' לו לומר מאה ועשרים ושבע שנה". וראה גו"א (ד"ה שכל א' כו' – קרוב לסופו), שגם כוונת רש"י בפירושו עה"ת כן היא. כי מכיון שהכתוב מקדים "ויהיו חיי שרה", לא הי' לו לכתוב שנה בכל כלל בפ"ע – כי "דוקא השנים הם מחולקים אבל אין החיים מחולקים, והו"ל למכתב הכל ביחד לומר מאה ועשרים ושבע שנים". וע"פ פירוש הגו"א, יומתק מה שרש"י מעתיק לפי פירושו גם התיבות "ויהיו חיי שרה".
6. 6. כ"ה ברא"ם שם. אבל בגו"א שם מפרש, שלימוד זה הוא (לא בדרך היקש, כ"א) שמכיון "שכל אחד נדרש לעצמו", היינו שכל ה"מאה שנה" (וכן ה"עשרים שנה") הם "כלל אחד שאינו מחולק" – הרי א"א לחלק בין שנים הראשונות שבכלל זה (עשרים ושבע שנים הראשונות) להשנים שניתוספו על כ' וז', ובמילא שמעינן שבת ק' כבת כ' ובת כ' כבת ז'. וי"ל שיש נפק"מ בין ב' פי' אלו לא רק באופן הלימוד, אלא גם בהענין הנלמד: להפי' שהלימוד הוא בדרך היקש, י"ל שההיקש דמאה שנה לעשרים שנה הוא (א) רק לחטא אבל לא ליופי. (ב) שרק בהיותה בת מאה היתה כבת כ' (ולא שבכל משך המאה שנה היתה בהמצב כמו שהיתה בהיותה בת כ'). משא"כ להפי' שכל המאה שנה הם כלל אחד שאינו מחולק, עכצ"ל שבכל משך המאה שנה היתה כבת כ' וכבת ז' (וצע"ק ממ"ש בגו"א שם לפנ"ז). וראה הערה הבאה.
7. 7. ומכיון שכשהייתה בת כ' היתה כבת ז', הרי מובן שהכוונה ב"בת ק' כבת כ'" היא שהיתה אז גם כבת ז'*. ועפ"ז יומתק לשון המדרש "בת ק' כבת כ' שנה" – דלכאורה תיבת שנה מיותרת. ובפרט שלפנ"ז כותב "בת כ' כבת ז'" (ולא "כבת ז' שנה") – כי בזה בא לרמז, שהכוונה ב"בת ק' כבת כ'" היא לא רק כבת כ' סתם, אלא כ"עשרים שנה" שבפסוק (דשרה) שהוקשו ל"שבע שנים"**.