22

מובן שהכרחי שיהיו יהודים שהם תמיד בדרגת יחודא עילאה, אך אצל רוב האנשים – "יפרו וירבו" – ישנה עבודה של יחודא תתאה.

יב. "הרגו" רק את הנקבה

אך אנו עלולים לחשוב שרוב האנשים אינם צריכים להיות קשורים כלל לדרגת יחודא עילאה, ולכן אומר רש"י, שגם בדרגה של "יפרו וירבו", שדואגים לקיום העולם (מלשון העלם), הרי רק "הרג את הנקבה", ובכך יש שני דיוקים:

א) הרגו רק את הנקבה, ואילו את הזכר השאירו חי, כי זקוקים לו גם עתה שיהיה חי.

ב) גם את הנקבה רק "הרגו", נטלו ממנה את הנפש ואת החיות, אך גופה נשאר, ויותר מכך: מלכתחילה בראוה חיה, כדי⁴⁶ שגם מאוחר יותר היא תיכלל בסוג החי⁴⁷, מפני שיש בה צורך לצדיקים לעתיד לבוא, ובכך הכוונה היא לכל ישראל, כנאמר⁴⁸ "ועמך כולם צדיקים".

יג. גם עתה יש צורך ב"יחודא עילאה"

משמעות הדברים בעבודת האדם היא:

ההבדל בין זכר לנקבה הוא: "זכר" מצביע על "נקודה" ותמצית, ואילו נקבה – על "התפשטות". כפי שבהולדה, הרי מהאב באה רק טיפה – נקודה, ועל ידי שהייתה תשעה חדשים בבטן האם היא מתפשטת לכל פרטיה. כך מובן גם לגבי הלויתן, שהזכר הוא הנקודה של יחודא עילאה, ואילו הנקבה היא ההתפשטות של יחודא עילאה⁴⁹.

ואלה הן שתי ההוראות – עבור רוב בני האדם – משני דיוקים אלו:

א) גם בהם צריכה להיות נקודה של יחודא עילאה. יש בכך צורך למען עבודתם עתה, למרות שעיקרה הוא יחודא תתאה. כי כדי שעבודת יחודא