1328

וזוהי התשובה לאלו הטוענים, מפני תבעו אותם כ"כ בזמן אחר או במקום אחר? שאין הענינים נוגעים כל כך – הנה כל מה תובעים מהם ענינים שונים אשר לא

ומוצאים כמה וכמה טענות ואמתלאות

מה שמוצאים יותר ויותר אמתלאות על

הוראה

העדר הכרח הענינים, הרי זה עצמו לנשמתם עפ"י הגורל, ולכן מוצא היצה"ר כל כך.

והנה בגורל יש ב' דיעות: א) בירור. השייך לשמעון. ב) קנין. לא רק שהגורל זה שייך לשמעון, אלא שגם מקנה להם אחר. כמבואר דעות הרמב"ם והראב"ד

אשר ענינים אלו הן הן הנוגעים

כמה וכמה ראיות שאין הענינים נוגעים

הגורל מברר חלק השייך לראובן וחלק

מברר אשר חלק זה שייך לראובן וחלק

את חלקם, ואין צריכים לעשות קנין ועוד בזה.

שהגורל

וכמו"כ י"ל בענין הגורל שלמעלה, שלמעלה מברר אשר ענין פלוני

ועבודתו

שייך אל נשמתו, וגם מקנה לו הענין,

וידיעה זו אשר כבר הקנו לו הענין וכל זאת, הרי עי"ז עבודתו היא בשמחה יותר

היא להביא את זה בפועל.

עבודתו הוא רק לקרב ולמהר ולגלות ובחיות.

חיבת

ב. בפ' השבוע (פ' פנחס) מצינו דבנות צלפחד.

גם במתן תורה ועשיית המשכן מצינו לבית יעקב ותגד לבני ישראל .. ויבואו

ג' ענינים אלו – מ"ת, עשיית המשכן, כל הדברים הוא מ"ת כמאמר אסתכל

הארץ שהיתה להנשים. וכהסיפור קדימת הנשים לאנשים, כמ"ש כה תאמר

האנשים על הנשים.

וכניסה לא"י – הם המשך אחד. התחלת

באורייתא

וברא עלמא, הרי שהתחלת כל

לעולם

הדברים הוא קבלת התורה שקדמה ולטבע, תכלית כל הדברים הוא

הכניסה

לעשות לו ית' דירה בתחתונים והו"ע דעם היות אשר בא"י התחיל סדר הטבע,

לארץ אשר עיני הוי' אלקיך בה, הל"ט מלאכות החורש כו' ועובדין דחול,

אלקות,

מ"מ הרי בכל הענינים צ"ל נרגש התורה וא"י הוא בנין המשכן מזהב כסף מן המדה, מקום ובלי מקום כאחד.

תמיד עיני ה"א בה. והממוצע בין ונחושת וכו', ובמשכן מקום הארון אינו

להנשים

ובכל ג' דברים אלו מצינו שהיתה אשר על ידם דוקא הוא קיום כל הענינים

זכות מיוחדת בהם, עד כדי כך גם לאנשים, כמ"ש גבי מ"ת (התחלת

יעקב

כל הדברים וקיומם) כה תאמר לבית תחלה את בית יעקב עי"ז מתקיימת גם

ותגד לבני ישראל, דע"י שהקדים בבני ישראל².