1046
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
– כיצד יכול הוא לפעול בעצמו שעם היותו בתוך סדרי העולם, לא יתפסו הענינים הגשמיים מקום אצלו, שלא יתענג בהם ושישתמש בהם רק לעבודת ה'? אדרבה – הוא טוען – אדם שעסוק רוב היום בעניני העולם, הרי לא רק שאינו מסוגל לפעול על עצמו להיות כראוי במשך היום, אלא שיותר מכך: "ארץ אוכלת יושביה"; הדבר יבלבל אותו ומפריע לו גם בשעה שעוסק בתורה ותפלה, שגם אז יפלו ברעיונו מחשבות זרות עקב דאגותיו בעניני העולם במשך כל היום.
כלפי דבר זה אומרת התורה כי זו היתה טענת המרגלים: הם סברו שכאשר בני ישראל עסוקים בעניני עולם ושרויים בתוך סדרי העולם, הרי "כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו". אבל לאמיתו של דבר, קיום התורה ומצוות חייב לבוא לידי ביצוע בסדר הטבע28, ועל אף הגבלות הטבע – אם רק "חפץ29 בנו ה'", הולכים בעולם בשליחותו ובחפצו של הקדוש ברוך הוא30 – ישנו הכח, על ידי הארון הקיים בשלימותו גם עתה – אלא ש"נגנז"31 – לאחד את הטבע עם למעלה מן הטבע ולעשות בתחתונים דירה לו יתברך.
ח. נאמר בתורת הקבלה ומובא בלקוטי תורה32, שהמרגלים רצו להישאר בעולם המחשבה ולא רצו לרדת לדיבור. לדעה אחרת33, הסכימו אף לעולם הדיבור, אך לא רצו לרדת במעשה.
ההבדל שבין מחשבה לדיבור הוא: מחשבה היא בין האדם לבין עצמו ואילו דיבור הוא בשביל הזולת. מזה מובן, שיתרון העבודה שבארץ ישראל על העבודה במדבר, מתבטא לא רק בכך שיש צורך בקיום מצוות כפי שהן מלובשות בדברים גשמיים (לא רק בתורה בלבד), וכן בעבודת "כל דרכיך דעהו" (כאמור לעיל) – שכן כל זה יכול להיות כאשר האדם עוסק עם עצמו בלבד; וכל עוד האדם עוסק רק עם עצמו, גם כשהוא מתעסק בדברים גשמיים, הרי זה עדיין בבחינת "מדבר", עולם המחשבה – החידוש שבארץ ישראל הוא: עבודה עם הזולת, התמסרות אל יהודי שני ולעשותו שומר תורה ומצוות.
עלול היצר הרע לטעון: אם אתמסר לזולת ואשפיע עליו, ארגיש ודאי בעצמי שנעלה אני ממנו (ובפרט שבשל כך פלוני יודה לי, יכבד וישבח אותי) אראה את עצמי "מציאות" ו"יש", ואפול ח"ו בגאוה, מקור כל מיני רע34; הרי עדיף, איפוא,
הערות
- 28. ראה שיחת י"ט כסלו תרצ"ב (לקו"ד ע' תשנג).
- 29. פנימיות הרצון. וראה תניא פכ"ב־כג.
- 30. ראה תהלים לז, כג. "היום יום" יו"ד תמוז.
- 31. כריתות ה, ב. וש"נ.
- 32. שלח לח, ב.
- 33. שם לח, ג. ועיין ג"כ שם לז, א.
- 34. תו"א פג, א (ובכ"מ בדרושי ביאור ראשית גוים עמלק). לקו"ת שה"ש יד, ד. (משיחת ש"פ שלח תשכ"ב)
תניא, ליקוטי אמרים כ״ב - הטקסט מספריא
רַק שֶׁהַתּוֹרָה דִּבְּרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְנִקְרָא בַּתּוֹרָה דִּבּוּרוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ־הוּא בְּשֵׁם ״דִּבּוּר״ מַמָּשׁ, כְּדִבּוּרוֹ שֶׁל אָדָם, לְפִי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּךְ הוּא דֶּרֶךְ יְרִידַת וְהַמְשָׁכַת הַחַיּוּת לַתַּחְתּוֹנִים, בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וַעֲצוּמִים, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, לְהִבָּרְאוֹת מֵהֶם בְּרוּאִים רַבִּים, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים.
וְכָל כָּךְ גָּבְרוּ וְעָצְמוּ הַצִּמְצוּמִים וְהֶסְתֵּר פָּנִים הָעֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְהַוּוֹת וּלְהִבָּרְאוֹת גַּם דְּבָרִים טְמֵאִים וּקְלִיפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא, וּלְקַבֵּל חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם מִדְּבַר ה׳ וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ בְּהֶסְתֵּר פָּנִים וִירִידַת הַמַּדְרֵגוֹת.
וְלָכֵן נִקְרָאִים ״אֱלֹהִים אֲחֵרִים״, מִפְּנֵי שֶׁיְּנִיקָתָם וְחַיּוּתָם אֵינָהּ מִבְּחִינַת ״פָּנִים״ אֶלָּא מִבְּחִינַת ״אֲחוֹרַיִים״ דִּקְדוּשָּׁה; וּפֵירוּשׁ ״אֲחוֹרַיִים״, כְּאָדָם הַנּוֹתֵן דָּבָר לְשׂוֹנְאוֹ שֶׁלֹּא בִרְצוֹנוֹ, שֶׁמַּשְׁלִיכוֹ לוֹ כִּלְאַחַר כְּתֵפוֹ, כִּי מַחֲזִיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ מִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתוֹ.
כָּךְ לְמַעְלָה, בְּחִינַת ״פָּנִים״ – הוּא פְּנִימִית הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְחֶפְצוֹ הָאֲמִיתִּי אֲשֶׁר חָפֵץ ה׳ לְהַשְׁפִּיעַ חַיּוּת לְכָל הַקָּרוֹב אֵלָיו מִסִּטְרָא דִקְדוּשָּׁה.
אֲבָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַטּוּמְאָה – הִיא תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא, וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ לָהּ חַיּוּת מִפְּנִימִית הָרָצוֹן וְחֶפְצוֹ הָאֲמִיתִּי אֲשֶׁר חָפֵץ בָּהּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם, כְּמַאן דְּשָׁדֵי בָּתַר כַּתְפוֹי לְשׂוֹנְאוֹ שֶׁלֹּא בִרְצוֹנוֹ, רַק כְּדֵי לְהַעֲנִישׁ אֶת הָרְשָׁעִים, וְלִיתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים דְּאַכְפָּיָין לְסִטְרָא אָחֳרָא; וְזֶה נִקְרָא בְּחִינַת ״אֲחוֹרַיִים״ דְּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא.
וְהִנֵּה, רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת ״פָּנִים״, הוּא מְקוֹר הַחַיִּים הַמְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹרֶה כְּלָל עַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְגַם בְּחִינַת ״אֲחוֹרַיִים״ שֶׁל רָצוֹן הָעֶלְיוֹן אֵינוֹ מְלוּבָּשׁ בְּתוֹכָהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא מַקִּיף עָלֶיהָ מִלְמַעְלָה, לְכָךְ הִיא מְקוֹם הַמִּיתָה וְהַטּוּמְאָה, ה׳ יִשְׁמְרֵנוּ, כִּי מְעַט מִזְּעֵר אוֹר וְחַיּוּת, שֶׁיּוֹנֶקֶת וּמְקַבֶּלֶת לְתוֹכָהּ מִבְּחִינַת ״אֲחוֹרַיִים״ דִּקְדוּשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה, הוּא בִּבְחִינַת גָּלוּת מַמָּשׁ בְּתוֹכָהּ, בְּסוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְלָכֵן נִקְרָא בְּשֵׁם ״אֱלֹהִים אֲחֵרִים״, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וּכְפִירָה בְּאַחְדּוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי מֵאַחַר שֶׁאוֹר וְחַיּוּת דִּקְדוּשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּתוֹכָהּ – אֵינָהּ בְּטֵילָה כְּלָל לְגַבֵּי קְדוּשַּׁת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא; וְאַדְּרַבָּה, מַגְבִּיהַּ עַצְמָהּ כַּנֶּשֶׁר, לוֹמַר: ״אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד״, וְכַמַּאֲמָר׃ ״יְאוֹר לִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי״.
וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁגַּסּוּת הָרוּחַ שְׁקוּלָה כַּעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי עִיקַּר וְשֹׁרֶשׁ עֲבוֹדָה זָרָה, הוּא מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב לְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, נִפְרָד מִקְּדוּשָּׁתוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְלֹא כְּפִירָה בַּה׳ לְגַמְרֵי, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא – דְּקָרוּ לֵיהּ ״אֱלָהָא דֶאֱלָהַיָּא״, אֶלָּא, שֶׁגַּם הֵם מַחֲשִׁיבִים עַצְמָם לְיֵשׁ וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּבָזֶה, מַפְרִידִים אֶת עַצְמָם מִקְּדוּשָּׁתוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא – מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּטֵלִים לוֹ יִתְבָּרֵךְ, כִּי, אֵין קְדוּשָּׁה עֶלְיוֹנָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל מַה שֶּׁבָּטֵל לוֹ יִתְבָּרֵךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְלָכֵן נִקְרָאִים ״טוּרֵי דִפְרוּדָא״ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וַהֲרֵי זוֹ כְּפִירָה בְּאַחְדּוּתוֹ הָאֲמִיתִּית, דְּ״כוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב״ וּבָטֵל בֶּאֱמֶת לוֹ יִתְבָּרֵךְ וְלִרְצוֹנוֹ, הַמְחַיֶּה אֶת כּוּלָּם וּמְהַוֶּה אוֹתָם מֵאַיִן לְיֵשׁ תָּמִיד:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב, ה'תש"כ לקו"ש ח"ד ע' 1046
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ב מאותו ספר כריתות ה, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג מאותו ספר כריתות ה, ב
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג מאותו ספר כריתות ה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב כריתות ה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב כריתות ה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א כריתות ה, סע"ב