902

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. בפרשת תרומה מספרת התורה על ציווי הקב"ה: לקחת "זהב וכסף גו'", י"ג1 (ט"ו)2 דברים גשמיים, ולעשות מהם מקדש להקב"ה, "ועשו לי מקדש", והקב"ה מבטיח: "ושכנתי בתוכם", שישכון בתוך המקדש שיבנה מאותם דברים.

אף שאין הגבלה של מקום לגבי אלקות, מבטיח הקב"ה, שהוא ישכון במקום המקדש, שחייב להצטמצם בשטח של מקום מוגבל ביותר: ולא רק בית המקדש שנבנה מאוחר יותר שהיה קבוע תמיד במקום אחד – בירושלים, ומאז הוא כך לעולם, אלא גם במשכן – שנדד עם בני ישראל לכל מקום שהלכו, ומשנה מקומו בעולם – היתה השראת השכינה תמיד רק במקום אחד, באותו מקום שהוקם המשכן.

לכאורה אינו מובן: הקב"ה כאמור הרי, כנ"ל, אינו מוגבל ח"ו במקום, "את השמים ואת הארץ אני מלא"3, אם כן, מדוע איפוא, ציוה הקב"ה לעשות מקום מיוחד להשראת השכינה?

הן אמת, שאף ש"את השמים ואת הארץ אני מלא", יכול הוא להיות באופן של העלם, שבעולם לא יורגש אלקות; ובכדי שיהיה גילוי השכינה יש צורך בעבודה – אבל זה הרי אינו קשור למקום מסויים: בכל מקום שיהודי עובד בו את הקב"ה, הוא ממשיך אלקות4, ולפי זה הרי היו לכאורה יכולות אותן העבודות שבמשכן ומקדש ליעשות גם במקומות אחרים, ועל ידי זה להמשיך "בכל המקום" את ה"ושכנתי" ולא רק במקום אחד. מדוע איפוא, היו צריכים העבודות להעשות דוקא במשכן ומקדש?

ב. אחת העבודות5, העיקריות במשכן ומקדש היתה עבודת הקרבנות. עבודת הקרבנות נחלקת לשני חלקים (אפילו בביהמ"ק) וסוגים כלליים: עבודת הקרבנות בגשמיות, שהיו מקריבים בהמה על המזבח, ועבודת הקרבנות ברוחניות6, (שבזמן הזה זו תפילה ש"כנגד תמידין

הערות

  1. 1. שהש"ר ד, יג. זח"ב קמח, א. תנחומא תרומה ה. הובא ברש"י ר"פ תרומה ועוד.
  2. 2. בחיי וכלי יקר שמות כה, ג. וראה זח"ב קלה, א.
  3. 3. ירמי' כג, כד.
  4. 4. בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא גו' (שמות כ, כא. אבות פ"ג, מ"ו. וראה ירוש' ברכות פ"ד, ה"ד).
  5. 5. ראה ד"ה באתי לגני ה'שי"ת רפ"ב. ד"ה טעמה כי טוב תש"ט פ"ב.
  6. 6. ראה לקו"ת ר"פ אחרי. שם פנחס עז, ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.