802

והתפילה ולדאוג שהילד יפסיק את בכיו. ולמד מזה שככל שהאדם גדול והענינים שמתעסק עמהם גדולים, הרי מאחר שישנו ילד יהודי שדורש, וחסר לו, יש להקשיב לו, ולהניח את הדברים שלו הצידה, ולטכס עצות שהילד יחדול מלבכות

***

מכאן הוראה במיוחד לתקופתנו ועבודתנו:

בשנים האחרונות מורגשת התעוררות חזקה אצל יהודים בכלל ובקרב צעירים בפרט. החלו לחפש יהדות. כך הוא אפילו אצל בני גיל שמונה עשר ועשרים, ועוד יותר מזה אצל בני שלש עשרה ומטה. וכך גם אצל זוגות צעירים נשואים שלהם ילדים בני ארבע או חמש, גם אצלם חלה התעוררות להעניק לילדיהם יהדות.

כמו כן חשים, – הגיעו סוף כל סוף אל האמת, – שרוצים יהדות אמיתית, לא נזילה, ללא פשרות. שלכן גוברת הדרישה, שיתנו לילדים חינוך המיוסד ובנוי כולו על תורת חיים שלנו, המביאה חיים אמיתיים בחיי היום יום.

זוהי ההוראה מהמסופר לעיל: במה שלא יעסקו יהודים – ובודאי עסוקים בדברים טובים ונחוצים, אם בעניני פרנסה או דברים אחרים חשובים, הרי כשמגיעים לבעיית הילדים הבוכים ושואפים לחינוך יהודי, יש לתת לבעיה זו ועבודה זו עדיפיות ראשונה והם עומדים לפני כל הדברים האחרים שעוסקים בהם.

יש לעשות את המאמץ הגדול ביותר כדי לתת את האפשרות למוסדות, ישיבות וחדרים, המחנכים את ילדי ישראל בחינוך יהודי אמיתי, שיוכלו לקלוט את המספר המקסימלי של ילדים שבאפשרותם לקלוט. לדאבוננו – המצב כעת הוא, שילדים רבים נותרים ברחובות משום שלישיבות אין את האמצעים לפתוח כתות נוספות, או לקלוט עוד ראשי ישיבות.

***

ישנם, לדאבון הלב, בתים כאלו שבהם לא חשים הילדים כלל שחסר להם משהו, ומשום כך אין הם בוכים. תפקידנו ומשימתינו בילדים אלו הוא גדול יותר. זה עצמו שאינם יודעים כלל שעליהם לבכות, זוהי ראיה שדרוש להם חינוך יהודי במדה רבה יותר.

זוהי גם אחת המשימות שהישיבות צריכות לקבוע לעצמן:

לקבל תלמידים מכל החוגים ללא כל הגבלות, ללא כל הבדל אם הם באים מחוג שיודע לפחות, שחסר לו