780

שיחה א

א. על הפסוק "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" מתעכבים מפרשי התורה ושואלים: לאחר שנאמר "ואלה תולדות יצחק בן אברהם" לשם מה אומר שוב "אברהם הוליד את יצחק"? והרי כפל לשון הוא זה.

תירוצים שונים נאמרו על זה. וכמה מהם:

(א) בגמרא (ובמדרש) נאמר¹: כי משום ש"היו כל אומות העולם מרננים ואומרים" שיצחק אינו בנו של אברהם, לפיכך צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה בדיוק לשל אברהם, וראו כולם שיצחק הוא בנו של אברהם. וזהו פירוש הפסוק: "יצחק בן אברהם", שהרי הוכח הדבר והכל העידו ש"אברהם הוליד את יצחק".

(ב) במדרש אומר² על זה: "יצחק נתעטר באברהם ואברהם נתעטר ביצחק", – כלומר: "יצחק בן אברהם", יצחק התעטר והתפאר שהוא בן אברהם, ו"אברהם הוליד את יצחק", אברהם התעטר והתפאר בבנו יצחק.

(ג) מבואר בחסידות³, שעבודת אברהם היתה בקו החסד והאהבה, ועבודת יצחק היתה בקו הגבורה והיראה, וכל דרך עבודה, בין בעבודת האהבה ובין בעבודת היראה, נחלק לשתי מדריגות כלליות: שתי מדריגות ביראה – יראה תתאה ויראה עילאה. יראה תתאה (תחתונה) פירושה, שירא לעשות נגד רצון ה' מפני העונש שיש על חטא זה, או אפילו משום טעם נעלה יותר, אבל גם הוא משום שירא מהדבר הלא־טוב שהחטא יגרום לו; יראה עילאה (עליונה) פירושה, יראת הרוממות, שירא ובוש מרוממות וגדולת הקב"ה לעבור על חטא, כלומר שירא מהחטא עצמו שהוא נגד רצון הקב"ה. כך גם באהבה ישנן שתי מדריגות – אהבה רבה ואהבה זוטא. אהבה זוטא, היא המדריגה התחתונה שבאהבה, שפירושה, שאוהב את הקב"ה ומקיים את רצונו משום שטוב לו מכך, אם בגשמיות, או בדקות יותר – עד לתכלית הרוחניות; ואהבה רבה, היא שאוהב את הקב"ה ומקיים רצונו "שלא על מנת לקבל פרס", לא בשביל הטובה שתבוא לו בשל כך.