535
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יש צורך ב"וברכך הוי' אלקיך" לשם ביטול הגזירה, וזה ע"י חינוך ילדי ישראל, העמדת דור ישרים יבורך באמצעות האופן הראוי של חינוך – ואז יכול לעזור ה"אשר תעשה" שיהיה כלי ראוי לברכת הוי' לשם ביטול הגזירה.
ז. זו הוראת ימי הפורים גם בזמן הזה, בכל יום ויום, לכל איש ישראל ביחס לצאצאיו, ועל אחת כמה וכמה – לאלו שההשגחה העליונה חננה אותם בכוח השפעה על כמה וכמה מבני ישראל שהם בנים להוי' אלקינו, יש לנצל את ההשפעה שהלימוד יהיה ביראת שמים, וע"י כך ייוצר "דור ישרים".
וכשיהיה "דור ישרים" יהיה הוא "יבורך", ויבורכו בכל הדרוש להם, ובאמצעותם יבורכו גם הוריהם וקרוביהם, ועל ידם – כלל ישראל בכל מקום שהוא. "
ח. וכשם שבימים ההם, מתוך כך שמרדכי ישב במקום מסוים ולמד עם ילדי ישראל הלכות פסוקות מן התורה – ביטל הדבר את גזירת המן בכל מאה ועשרים ושבע המדינות בכל העולם,
– כך גם עתה, כשילמדו תורה ביראת שמים – יבטל הדבר את כל הגזירות ויביא ל"ונהפוך הוא – אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם",
והרי השונא הראשי הוא היצר הרע – וינצחו כל אחד לפי ערכו,
ודבר זה יביא את הגאולה השלימה והאמתית, אז יהיה "ולא ילמדו עוד איש את רעהו – כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם7.
(משיחת פורים, תשט"ז)
ט. מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים בפורים אפשריות רק ע"י התאחדות8 בין איש ישראל אחד לבין משנהו. דבר זה מהוה תיקון לקטרוג שהתעורר בשעתו על בני ישראל ש"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", וכלפי זה באות מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים להוכיח ולחזק את האחדות של בני ישראל.
במיוחד מתבטאת אחדות ישראל ע"י מצות מתנות לאביונים, שכן משלוח מנות הוא רק לרעהו, לאדם הדומה לו, ואילו מתנות לאביונים הנן למי שהוא אביון בכל, הן בגשמיות והן ברוחניות, כפירוש המושג "אביון" –
תאב לכל דבר"9, שחסר לו בכל, וגם עם זה יש להתאחד ולתת לו מתנות.
לפיכך אומר הרמב"ם10 כי "מצוה להרבות במתנות לאביונים", שכן כשנמצא יהודי שחסר לו משהו והוא ידוע לאדם זה ולמרות זאת אינו מתקשר אתו – פוגם הדבר ח"ו בהתאחדות בני ישראל.
ומאחר ששני ענינים אלו, משלוח
הערות
- 7. ירמי' לא, לג.
- 8. ראה מנות הלוי על מגילת אסתר – להר"ש אלקבץ.
- 9. ויקרא רבה פל"ד, ו. מדרש משלי כב. רש"י דברים טו, ד.
- 10. סוף הלכות מגילה. פ
ויקרא רבה ל״ד:ו׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קו, מג): פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹּכּוּ בַּעֲוֹנָם, בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בַּמַּלְכוּת וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְנִגְאָלִים, חוֹזְרִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמִשְׁתַּעְבְּדִים בַּמַּלְכוּת וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְנִגְאָלִין, עַד הֵיכָן, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אָמַר עַד שֶׁדַּלּוּ מִן הַמִּצְווֹת, וְאָחֳרִינָא אָמַר עַד [שידלדלו] [שנדלדלו] מִן הַנְּכָסִים, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה סְפֵיקָא בְּיָדוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן לְהָבִיא אֲפִלּוּ קָרְבַּן עָנִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יד, כא): וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. שְׁמוֹנָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לֶעָנִי: עָנִי, אֶבְיוֹן, מִסְכֵּן, רָשׁ, דַּל, דָּךְ, מָךְ, הֵלֶךְ. עָנִי, כְּמַשְׁמָעוֹ. אֶבְיוֹן, שֶׁמְתָאֵב לַכֹּל. מִסְכֵּן, שֶׁהוּא בָּזוּי לַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, טז): וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה. רָשׁ, מִן הַנְּכָסִים. דַּל, מְדֻלְדָּל מִן הַנְּכָסִים. דָּךְ, מְדֻכְדָּךְ, רוֹאֶה דָּבָר וְאֵינוֹ אוֹכֵל, רוֹאֶה דָּבָר וְאֵינוֹ טוֹעֵם וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה. מָךְ, שֶׁהוּא מָךְ לִפְנֵי כֹּל, עָשׂוּי כְּמִין סְקוּפָה הַתַּחְתּוֹנָה, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.
רש"י על דברים ט״ו:ד׳ - הטקסט מספריא
אפס כי לא יהיה בך אביון. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן"? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים וְלֹא בָכֶם, וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֶבְיוֹנִים בָּכֶם:
אביון. דַּל מֵעָנִי, וּלְשׁוֹן אֶבְיוֹן שֶׁהוּא תָּאֵב לְכָל דָּבָר (עי' ויקרא רבה ל"ד):
אפס כי לא יהיה בך אביון HOWBEIT THERE SHALL BE NO NEEDY AMONG YOU — But further on (v. 11) it states, “For the needy shall never cease out of the land”! But the explanation is: When you do the will of the Omnipresent the needy will be amongst the others and not amongst you, if, however, you do not the will of the Omnipresent, the needy will be amongst you (Sifrei Devarim 114:1).
אביון denotes a person who is more destitute than an עני. The term אביון (from the root אבה “to long for”, “to desire”; cf. Rashi on Exodus 23:6) denotes one who longs for everything (because he lacks everything) (Leviticus Rabbah 34:6).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.