533

שיחה טז

א. ביחס לפורים נאמר בתורה – מלשון "הוראה"¹: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא יסוף מזרעם"^*.

פירוש הדבר כי עניניו של פורים מהווים הוראה לכל הדורות, גם לדור בו אין קיימות, חס ושלום, גזירות כפי שהיו אז, אך הענינים ברוחניות דורשים התנהגות זהה לזו שנהגו היהודים, בימים ההם בזמן הזה, כדי לבטל גזירת המן.

היתה אז גזירה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, רחמנא ליצלן, גזירה שיצאה משושן הבירה – בירת התקופה ההיא – והיהודים עשו את כל אשר ביכלתם לבטל את הגזירה עד שהיה "ונהפוך הוא".

– מאופן התנהגות היהודים אז ניתן לדעת כיצד יש להתנהג כשקיימים ענינים דומים בבחינה רוחנית.

ב. אסתר היתה המלכה בימים ההם – "אחות לנו בבית המלכות" – ומרדכי היה יושב בשער המלך, עוד לפני שהתמנה למשנה למלך. למרות זאת הרי כשנגזרה הגזרה, ונוסו, ודאי, דרכים שונות, לא הביאו הללו כל תועלת – ופתשגן כתב הדת ניתן, אז התמסרו היהודים לדרך אחרת לגמרי.

כשישנו קרוב־משפחה בבירה ובבית המלכות עצמו. כשקיימים הקשרים האמיצים ביותר בבית המלך, שהרי "אשתו – כגופו דמיא"² – מדוע היה צורך להזדקק לדרכים אחרות?

אך במדרש³ נאמר שמרדכי דחה הצדה את כל הענינים האחרים: הוא אסף עשרים ושנים אלף ילדי ישראל וישב ללמדם תורה.

– למד אתם ענין שלא היה לו, לפי פשוטו, כל קשר למצב בו נמצאו אז בני ישראל, ולא היה בו כל סיוע להבאה לידי תכלית גשמית, כפרנסה וכדומה.

ג. בזמן בו ריחפה גזירה להשמיד להרוג ולאבד ח"ו, ובנין בית המקדש עוכב מבלי לדעת מתי יחודש שוב, כשאחשורוש טען⁴ שכבר עברו שבעים שנות גלות בבל ו"אלקיהם ישן הוא".

– ב"משנת חסידים", המבוסס על כתבי האריז"ל, נאמר שהמן וזרש ויועציו ערכו אף הם חישוב דומה לשל אחשורוש –

בזמן כזה למד מרדכי עם ילדי ישראל את הלכות העומר, דבר שעל ידו אין אפשרות להיות רב או שוחט או מלמד או משגיח, ואפילו לשם פסיקת