506

הערות

1. 38. בארוכה ע"ד ד' זוגי תפילין ראה שאלות ותשובות רמ"ע מפאנו סימן קז (ושם גם כן ע"ד סדר הנחתן), מצת שמורים, חתן סופר (או"ח שער הטוטפות ס"ל), משמרת שלום ס"ד. אות חיים סל"ד סק"א.
2. 39. ראה שער הכולל פרק יא סימן קטן לט. ובתקוני זהר חדש: ובגין דלא בקיאין אלין דדרא בתראה שווין תרי זוגי דתפילין. משמע דעתו, דבדרא בתראה ספק בדבר ומחויבין (מפני הספק) להניח תרי זוגי דתפילין (ומש"כ ע"ז במור וקציעה – כבר סתרו דבריו בשאלות ותשובות חיים שאל בתחילתו, במחזיק ברכה (לשלחן ערוך אורח חיים סימן לד) ובספר אות חיים (שם). – ועיין גם כן זהר חלק ב סוף פרשת בא. שאלות ותשובות מן השמים). בבאר היטב הישנים היה כתוב דמי שאין מניח תפילין דר"ת הוא קרקפתא דלא מנח תפילין (מהדורא בתרא למשמרת שלום סימן ד) אבל לשון אדמו"ר הזקן בסידורו הוא: כל אשר נגע יראת אלקים בלבו יניח תפילין דר"ת. משמע שאינו חיוב כמו תפילין דרש"י. ובכל אופן צע"ג מפני מה פשט המנהג, וגם בין אנ"ש, להתחיל בהנחת תפילין דר"ת משך זמן אחר הבר מצוה. ועל פי רוב אחר הנישואין. והעיר ע"ז גם כן בספר פסקי הסידור להרה"ג וכו' הרא"ח ז"ל נאה. ובאות חיים סימן לד ס"ק י חותר ליישב טעם המתחילים להניח תפילין דר"ת אחר הנישואין, אף שדעתו להתחיל בזה לבר מצוה.
3. 40. ראה אגרות הרמ"ז ס"ה: תפילין דשמושא רבא... צריכין גוף נקי ומחשבות טהורות ונקיות. ובשו"ת הרמ"ע שם כי מאד עמקו כו' ובקושי התירו להניחן. – וכבר האריך באות חיים סל"ד שם, שמפני זה לא נהגו רוב העולם להניחם. ובס' עמק המלך שער קרית ארבע פס"ח כתב: אין מי שיוכל להניח אותם התפילין של אריך סברת בעל שמש"ר כו' א"א לשום אדם להניחם, ועיין גם כן ספר עשר קדושות בתחילתו. ואכמ"ל.
4. 41. במהדורא בתרא לספר משמרת שלום סימן ד שמצא כן "בספר הנדפס מחדש".
5. *. הרב ר' הלל בר' מאיר הלוי מאליסאוו אב"ד באברויסק (תקנ"ה – י"א מנ"א תרכ"ד) ראה אודותיו בספר פלח הרמון בראשית עמוד VI.