379

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

– בראשי תיבות "אלול". יש להבין: א) מה הקשר בין הפסוק לאלול. ב) מה פירוש המלה "לאמר". בכל מקום בו נאמר "לאמר" – פירושו: לומר לאחר, אך מאחר שכל בני ישראל היו בהזדמנות זו – מה מקום להכתב "לאמר"? אלא שמשמעות "לאמר" כאן, היא – לדורות. בכל דור ודור צריך להיות "אשירה להוי' כי גאה גאה".

כשיהודי עומד ב"אשירה להוי'" – הרי "גאה גאה", כתרגומו: "אתגאי על גיותניא" (=מתגאה על הגאים). אף שישנם "גיותניא", הם השרים שלמעלה, הנהגת הטבע על־פי סדר ההשתלשלות, הרי כשיהודי מוסר עצמו אל הקב"ה, מבטל הקב"ה לפניו את כל העולם והשרים, הכל נתון תחתיו.

– זו עבודת חדש אלול: "ויאמרו לאמר אשירה לה'", התמסרות אל הקב"ה שהיא תשובה, והרוח תשוב אל האלקים14, ומכאן נובע גם הלך־רוח של "אשירה". הצעד של התמסרות אל הקב"ה משפיע גם על יהודי נוסף, ויאמרו לאמר, ואמירה לדורות – שאז כי גאה גאה, והיהודי הופך לאדון על העולם, עבד מלך – מלך15, עבד להוי' מלך גאות לבש. (משיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשי"ד)

הערות

  1. 14. לקוטי תורה דברים עא, ג.
  2. 15. שבועות מז, ב.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. יד - שנת תשט"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו. לקו"ש ח"ב ע' 379

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.