347

משום כך "אך בגורל יחלק את הארץ", כי שייכותו של כל אחד לחלקו אינה שייכות לפי טעם ודעת, כי אם ענין שלמעלה מטעם ודעת, שדוגמתו למטה הוא ענין הגורל.

י. כיון שהדברים סופרו לנו, והתורה היא נצחית בכל זמן ובכל מקום – נוגע הדבר לנו במיוחד:

לכל אחד ענין מיוחד השייך לו בפרט, ולמרות ההעלמות וההסתרים שיש לו בענין זה – ואדרבה, כאמור: מפני שהוא רואה שהיצר הרע, העולם, עומד לנגדו – עליו להשתדל יותר ויותר לעשות אותו, כי הענין שייך לו במיוחד, ובאמצעותו תהיה המשכה ועליה גם בשאר עניניו.

(משיחת ט"ז תמוז, תשי"ב)