ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך א תרומה שיחה א

168

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ויקיפו כולו) ואז – "שחרית", נוצר אור ו"פרק אחד" – "ערבית" נוצרת עריבות.

מן התורה יש "להמשיך" זאת גם ב"עבודה" זו תפילה, שגם בה יהיה "ופרצת". ביושבי אהל צריכה להיות התבוננות ארוכה לפני התפלה, בשעת התפלה וגם לאחר התפלה. בבעלי עסק, שההתבוננות בתפילה לדידם היא מוגבלת – צריכה גם ההגבלה להיות מוגבלת, שהתפלה לא תהיה מהירה וקצרה כל־כך עד שאין מקום לתקוע בה מחט, והרי ע"י "פתחו לי כחודו של מחט" בא "אפתח לכם כפתחו של אולם".

כשם שבגשמיות ישנה, הרי, לעתים, אפשרות ברגע אחד להרויח בהרבה יותר מאשר בשעות רבות בהזדמנות אחרת – כך גם, להבדיל, בתפלה: גם כשאין לו זמן רב – הרי באותו זמן העומד לרשותו עליו לעסוק בעבודת התפלה, והשי"ת יתן לו הצלחה שבזמן קצר זה ישיג תועלת.

התפלה היא, הרי, ענין של "רצוא". יש, איפוא, להמשיך את "ופרצת" גם בקו של גמילות חסדים, כפי שדובר בהרחבה אודות "ותומכיה מאושר", המוסב על "תמכין דאורייתא": נתינת מעשר היא חובה, חומש – משום "תקנת אושא", ואפילו לגבי יותר מחומש מוסבר ב"אגרת התשובה" ו"אגרת הקדש" שיש לתת לשם תיקון הדברים הבלתי רצויים. שם (באגרת הקדש ואגרת התשובה) נידון הדבר מבחינת התיקון על עוונות וכו'. וכל שכן שהדברים אמורים כשזה מבחינת "קו" אחר²⁷.

מסופר²⁸ על הבעש"ט שנתן צדקה יותר מחומש, ונשאל: הרי נאמר "אל יבזבז יותר מחומש"? על כך השיב ש"המבזבז" הוא מלשון ביזה (כבמלחמה וכד'). כלומר: הדברים אמורים רק במי שאינו רוצה לתת ודרושה לו מלחמה עם עצמו, להשיג את הנתינה כביזה, בדרך כפיה, וזה "אל יבזבז יותר מחומש". לעומתו – הנותן בשמחה ובעונג (– במה שונה הצדקה מתענוגות וצרכים אחרים שעליהם הוא מוציא ממון?)!

ואשר לטענתו של אדם – שלא הגיע עדיין לדרגה כזו שהצדקה תהיה אצלו בשמחה ובתענוג – כלפי זה בא "ופרצת". במיוחד, לאחר שהוא בטוח בקיום ההבטחה של "ובחנוני נא בזאת" – מוסיף לו הדבר שמחה ותענוג. כן צריך להיות "ופרצת" באלו העובדים במוסדות הקדושים, כשם שהתלמידים נדרשים לא להביט בשעון – כך הרמי"ם וכו' אינם צריכים "לבצע את שעות העבודה", כי אם להיות שקועים בדבר ללא חישובים – וכו'.

וע"י התנהגות לפי "ופרצת" בכל הענינים האמורים יתן הקב"ה "ופרצת"

הערות

27. ראה כתובות סז, ב. זח"ג ט, ב. נמוקי יוסף לב"ק ט, ב. שו"ע או"ח סי' תרנ"ו ובנ"כ שם. ואכ"מ.
28. הובא בס' אורח לחיים פרשת תרומה ובס' וציוה הכהן פט"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.