139

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כשנפטרו מפרעה ומגזירותיו היתה שמחת נשי ישראל גדולה בהרבה משמחת הגברים.

ג. ככל סיפורי התורה כך גם הסיפור של יציאת מצרים, בדבר השירה והשמחה "בתופים ובמחולות" של מרים ונשי ישראל, משמש הוראה לכל הדורות, גם לדורנו.

אף דבר זה רמוז בכתוב: "ותצאן כל הנשים אחריה", כל נשי ישראל עד סוף כל הדורות הולכות אחרי מרים ואומרות: שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים.

אלקות וקדושה – "גאה גאה", בדרגה נעלית שאין למעלה הימנה, ודברים שהם היפוכה של קדושה, הלוחמים בקדושה, "סוס ורוכבו" – "רמה בים", מושלכים למעמקי מצולות. לא בדרגה נחותה בלבד, כי אם רמה בים, בהשלכה חזקה לים, לעומק שאין למטה הימנו.

ד. כבר דובר פעם שגזירת "כל הבן הילוד – היאורה תשליכוהו", תוכנה ותמציתה, קיימת בכל דור ובכל מדינה, אף בדורנו ובמדינתנו4.

בשעה שנולד ילד יהודי, והרי סדר־החיים היהודי הוא שמיד עם הולדת הבן מתחילים לחנכו בחינוך של תורה ומצוות, מופיע "פרעה מלך מצרים", כלומר: הרוח השוררת במדינה, וטוען: הרי נולד ילד שבמשך הזמן יתחתן ויצטרך להיות המפרנס בבית – יש, אם כן, כבר עתה, בילדותו, להשליכו ליאור הנותן פרנסה (כל מזונה ופרנסתה של מצרים היו תלויים ביאור, בנהר הנילוס) בו יטבול ויטבע.

"ובאשר לתורה ומצוות" – עונה פרעה – "ישנו "סונדיי" (יום ראשון שבשבוע)", ב"סונדיי" נעול הבנק, סגורות החנויות וכו'. בערב הקודם לו יש לסחוב את הילד לקולנוע ו"לכל ...", ואילו בבוקר, מאחר שההורים רוצים לישון עד שעה שתים־עשרה בצהרים, לא איכפת להם אם הילד יבקר ב"סונדיי סקול", וילמד שם, לא רק זמרה וריקוד כי אם גם, לשון־קדש וחומש. ההורים יוכלו לישון במנוחה, ולהיות שקועים במדה עמוקה בשינה רוחנית.

לאחר מכן – בשעה אחת אחר־הצהרים ילעיטו את הילד בטלביזיה, קולנוע ובייסבול, ב"נהר הנלוס", הנותן, לדעתם, פרנסה.

במקום לקשור את הילד, מיד בילדותו, עם הקב"ה, הזן את העולם כולו בטובו, בחן בחסד וברחמים, ובאופן של כבוד ומנוחה,

שהרי רק זו (ההתקשרות אל הקב"ה) הדרך היחיד של יהודים לפרנסה.

– שכן אף אם פרנסתם של גויים תלויה בחוקי־נילוס הרי בישראל נאמר: "ואתם הדבקים בהוי' אלקיכם – חיים כולכם היום"5, ע"י כך שיהודים דבקים ומתקשרים אל הקב"ה

הערות

  1. 4. ראה גם לעיל ע' 103 ואילך.
  2. 5. דברים ד, ד.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 2
  1. יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשט"ו. לקו"ש ח"א ע' 139
  2. כב - שנת תשח"י - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י. לקו"ש ח"א ע' 139

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.