364
ביז אַז מ'איז דורך דעם אַלעם זוכה, אַז נאָך בתשיעי בתשרי (ווען ס'איז דאָ ע"ד דער גילוי פון יוהכ"פ, וואָס איז ע"ד לע"ל) — קומט די גאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, וואָס דעמולט זעט מען בגלוי לעין כל — ווי הנשמה ניזונית מן הגוף, כנ"ל.
ו. ויש להוסיף, אַז תשיעי איז מרמז בכללות אויף מעשינו ועבודתינו בזמן הזה, ווי מרומז אין די ענינים פון תשעה וואָס זיינען דאָ בזמן הזה, ווי די תשע פרות [וואָס כללות ענין פרה אדומה איז — עבודת התשובה, די עבודה פון יוהכ"פ]47 וועלכע מ'האָט געבראַכט במשך זמן הזה (עד שחרב הבית בשני')48 און תשע שירות בזמן הזה49 וכיו"ב: און עשירי איז מרמז אויף דער גאולה העתידה — די פרה העשירית48, שירה העשירית49 און אַלע ענינים פון עשרה (העשירי יהי' קודש) וועלכע וועלן זיין לע"ל. ועד"ז איז בנוגע צו ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ: ערב יוהכ"פ בתשיעי בתשרי איז אַ הכנה וואָס ברענגט צו יוהכ"פ בעשירי בתשרי, אַזוי ווי מעשינו ועבודתינו בזמן הזה ברענגט די גאולה העתידה50 (וואָס יוהכ"פ בעשירי איז מעין דער גילוי דלע"ל).
כמרומז אויך אין דעם וואָס די ד' לשונות וואָס שטייען במצות פרה אדומה — "ויקחו51 אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עלי' עול" זיינען כנגד די ד' גליות52 וועלכע מ'איז מהפך ומעלה צו די ד' גאולות; און דערפון קומט מען צו דער גאולה החמישית — די גאולה העתידה, וואָס נוסף לזה וואָס זי איז די גאולה הרביעית (פון דעם גלות הרביעי), איז זי אויך די גאולה החמישית — בחי' חמישית לפרעה53 (די דרגא פון יוהכ"פ — יום שנתחייב בחמשה תפלות, בחי' יחידה)54.
ועפ"ז איז נאָכמער מובן, אַז שטייענדיק בתשיעי בתשרי — האָט מען דעם "אפר" פון כל התשע פרות, מעשינו ועבודתינו במשך כל הדורות55 אין וועלכע ס'איז תלוי די גאולה, אזוי אַז נאָך בתשיעי בתשרי קומט די גאולה בפועל,
ובפרט תשיעי בתשרי בשנת תש"נ, ר"ת תהא שנת נסים56 [אַ ראשי תיבות
הערות
- 47. ולהעיר מתורת לוי"צ ע' תכ, "שפרה אדומה ויהכ"פ משתווין זה לזה בכמה ענינים כו'", ומבאר שם השייכות ביניהם.
- 48. רמב"ם הל' פרה אדומה ספ"ג.
- 49. מכילתא בשלח טו, א. תנחומא שם י.
- 50. תניא רפל"ז.
- 51. ר"פ חוקת.
- 52. פסיקתא דר' כהנא פ' פרה. יל"ש חוקת רמז תשכט. פסיקתא רבתי פי"ד. בחיי ר"פ חוקת. זח"ב רלז, סע"א.
- 53. ויגש מז, כד.
- 54. ראה לקו"ת ס"פ פינחס. לעיל (סה"ש תש"נ ח"א) ע' 5 ואילך. ובכ"מ.
- 55. סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 341 ואילך. וש"נ.
- 56. ראה מכתב וא"ו תשרי ש.ז. (נדפס לקמן ע' 428). לעיל (סה"ש שם) ע' 11 ואילך.
משנה תורה, הלכות פרה אדומה ג׳ - הטקסט מספריא
אין שורפין את הפרה אלא חוץ להר הבית שנאמר והוציא אותה אלא מחוץ למחנה ובהר המשחה היו שורפין אותה וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה ותחתיו בנוי כפין כיפין וכיפה על כל ב' כיפין כדי שיהיו ב' רגלי הכיפה על גג ב' כיפין שתחתיה כדי שתהיה תחת הכל חלול מפני קבר התהום אף מקום שריפתה ומקום הטבילה שהיו בהר המשחה תחתיהן חלול מפני קבר התהום והפרה והשורף וכל המסעדין בשריפתה יוצאין מהר הבית להר המשחה ע"ג כבש זה:
כיצד שורפין אותה זקני ישראל היו מקדימין ברגליהן להר המשחה ובית טבילה היה שם וכהן והמסעדין בשריפתה והפרה יוצאין על הכבש ובאין להר המשחה ומטמאין את הכהן וסומכין הזקנים את ידיהם על הכהן ואומרים לו טבול אחת ואם היה כ"ג אומרים לו אישי כ"ג טבול אחת ירד וטבל ועלה ונסתפג ועצים מסודרים היו שם ארזים אלונים וברושים ועצי תאנה חלקה ועושין מערכה כמין מגדל ומפתחין בה חלונות כדי שתהיה האור מלבבת בהן ומראה המערכה במערב וכופתין את הפרה בחבל של מגג ונותנין אותה על גבי המערכה ראשה לדרום ופניה למערב הכהן עומד במזרח ופניו למערב שוחט בימינו ומקבל הדם בשמאלו ומזה באצבעו הימנית מן הדם שבכפו השמאלית שבע פעמים כנגד בית קדשי הקדשים על כל הזאה טבילת אצבע בדם ושירי הדם שבאצבע פסולים להזייה לפיכך על כל הזאה מקנח אצבעו בגופה של פרה גמר מלהזות מקנח את ידיו בגופה של פרה ויורד מן המערכה והצית את האש בעצים קטנים והכניסן תחת עצי המערכה והתחיל האש בה והכהן עומד ברחוק ומשמר לה עד שיצת את האור ברובה ותקרע בטנה ואחר כך נוטל עץ ארז ואזוב אין פחות מטפח וצמר צבוע בתולעת משקל חמשה סלעים ואומר לעומדים שם עץ ארז זה עץ ארז זה עץ ארז זה אזוב זה אזוב זה אזוב זה שני תולעת זה שני תולעת זה שני תולעת זה שלש פעמים על כל אחד ואחד והן אומרין לו הין הין הין שלש פעמים על כל אחד ואחד:וכל כך למה לפי שמיני ארזים שבעה הן ומיני אזוב ארבעה והצבוע אדום יש שצובעין אותו בפואה ויש שצובעין אותו בלכא ויש שצובעין אותו בתולעת והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר הדומים לגרעיני החרובים והן כמו האוג ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן ולפיכך מודיע לכל ומגלה להן שאלו הן המינים האמורים בתורה והאזוב האמור בתורה הוא האזוב שאוכלין אותו בעלי בתים ומתבלין בו הקדירות האזוב והארז והתולעת שלשתן מעכבין זה את זה וכורך האזוב עם הארז בלשון של שני ומשליך אל תוך בטנה שנאמר והשליך אל תוך שריפת הפרה ואינו משליך קודם שיצית האור ברובה ולא אחר שתעשה אפר ואם השליך פסולה שנא' אל תוך שריפת לא קודם שיצת האור ברובה ולא אחר שתעשה אפר בין שהשליך שלשתן כאחת בין שהשליך זה אחר זה בין שהשליך לתוך גופה או לתוך שריפתה בין שנקרעה מאליה ואח"כ השליך בין שקרעה בידו או בכלי כשירה:
נגמרה שריפתה חובטין אותה במקלות היא וכל עצי המערכה שנשרפה בהן וכוברין את הכל בכברות וכל שחור שאפשר שיכתש ויהיה אפר בין מבשרה בין מן העצים כותשין אותו עד שיעשה אפר ושאין בו אפר מניחין אותו וכל עצם שנשאר מעצמיה בלא שריפה בין כך ובין כך היה נכתש:
אין מכניסין כלום מאפרה להניחו בעזרה שנאמר והניח מחוץ למחנה ושלשה חלקים היו חולקין את כל אפרה אחד ניתן בחיל ואחד בהר המשחה ואחד מתחלק לכל המשמרות זה שמתחלק לכל המשמרות היו הכהנים מקדשין ממנו וזה שניתן בהר המשחה היו ישראל מזין ממנו וזה שניתן בחיל היה מוכן ומוצנע שנאמר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת מלמד שמצניעין ממנו וכן היו מצניעין מאפר כל פרה ופרה ששורפין בחיל ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו עד שחרב הבית בשנייה ראשונה עשה משה רבינו שנייה עשה עזרא ושבע מעזרא עד חורבן הבית והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אכי"ר:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.