184

הערות

1. 20. יש אומרים (שו"ת חכם צבי ספ"ו) שאיסור חצי שיעור מן התורה הוא רק במידי דאכילה. אבל אדמוה"ז בשלחנו (סי' ש"מ ס"ד. הל' גזילה וגניבה ס"א) סובר שהוא בכל האיסורים. ומ"ש בקו"א סתמ"ב סי"ז טעמו של הח"צ על מה שאין ח"ש אסור מה"ת בבל יראה וב"י — בהכרח לפרש שכוונתו הוא לטעם השני שבח"צ שם, שאיסור ח"ש מה"ת הוא היכא דאחשבי' דוקא. (וצ"ע בשו"ת הצ"צ יו"ד סט"ז ס"י ובשער המילואים סס"ג ס"ו). וראה שדי חמד כללים מערכת חצי שיעור וש"נ.
2. 21. צפנת פענח — להרגצובי — על הרמב"ם הל' אסו"ב פ"א ה"ח. ומבאר שם מאי בינייהו. "באם נאמר שיש לימוד מיוחד לח"ש בחמץ (ראה רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"א ה"ז ובמפרשיו), מסתבר שגם בשאר האיסורים הוא פרט בכל ענין בפ"ע (וע"ד הבערה לחלק יצאת — אף שאינו דומה לגמרי). ועד"ז בנוגע איסור לפני עיור — אם הוא איסור כללי, או שהוא פרט בכל ענין בפ"ע — יש לומר, שתלוי בהדיעות (ראה מנ"ח מצוה רלב ובהגהות הרי"פ פערלא לשם. וכבר העירו מזח"ג פה, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"ו הי"ד וראב"ד שם) אם הנותן מכשול לפני עיוור — כפשוטו — עובר בלאו זה. שלפי שיטה זו (שחלק הכתוב ופי' עפ"י הכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו — אופן אחד דהאיסור) לחלק יצא בכל האיסורין (אף שמחולק מהבערה לחלק יצאת — דכאן הוא לפַרֵט ולא לחלק), וה"ז פרט בכל ענין בפ"ע, [וי"ל גם להיפך: כיון שייחדו הכתוב בפ"ע — ה"ז הוכחה שהוא ענין בפ"ע. ומושיט יין לנזיר ה"ז פרט בלפני עיור ולא בנזיר] משא"כ להדיעה שאינו עובר באופן זה — איסור כללי הוא" (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א).
3. 22. שו"ת צפנת פענח ירושלים תשכ"ה סי' ה'. וש"נ. "עפ"י הביאור (ראה שו"ת צפע"נ שם) שדרז"ל (שבועות מז, ב) אזהרה לעוקב כו' שוללת דלא נאמר שרק הענין כללי דלפני עיור יש בזה כ"א גם ענין מיוחד נוסף ועיקרי — תומתק שייכות המאמרים שהובאו בברייתא שם (שהיא גם — בתוכנם — לא רק מפני שכולם שמעון בן טרפון אמרם): לא רק שכדאי בכלל קרב לגבי דהינא, אלא שגם ואידהן. ועפי"ז יומתק גם הלשון שם באהלו של מקום (דלכאורה הול"ל (וכן בקרא) אהלו (בלא בי"ת) או: את אהלו) — כי ע"י שגינו את הארץ גינו גם את ה"מקום" שנמצא באהלו. ויומתק דיוק הוספת רש"י: תרתם את הארץ וגיניתם את המקום שהשכין כו' (נוסף על וגיניתם את הארץ בכלל)" (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א).