158
מצד "מיכאל" ו"גבריאל" עצמם, דכיון שהם הפכים, לכן, אע"פ שאפשר להיות הרכבה ומזיגה ביניהם, מ"מ א"א להיות (מצד עצמם) אחדות גמורה ביניהם, שייעשו כמו מציאות אחת (כמו שאי אפשר לחבר אש ומים יחד), אלא השלום האמיתי ביניהם הוא רק בכחו של הקב"ה, שהוא ית' שלמעלה משניהם, עושה שלום ביניהם.
ודוגמא לזה53 — משרי המלך כשהם עומדים לפני המלך, שאז לא נרגשת מציאותם ותוקפם כלל, כ"א אך ורק מציאות המלך, ולכן עומדים שם באחדות גמורה בלי כל פירוד ביניהם.
וכן בענין היתר כלאים בציצית ובביהמ"ק, שהם בחי' גבוהה מאד, עצמותו ומהותו ית' הפשוט בתכלית הפשיטות, שלכן "יוכלו להתחבר שני ההפכיים".
ו. ויש לומר, שזהו הביאור הפנימי בפלוגתת הרמב"ם והראב"ד אם כלאים בבגדי כהונה הותרו רק בשעת העבודה או אפילו שלא בשעת העבודה אם נמצאים במקדש:
שיטת הראב"ד היא בהתאם לביאור הא' הנ"ל בסוד איסור כלאים, מצד ערבוב רוח הקודש ורוח הסטרא אחרא, ולפ"ז מובן, שהיתר כלאים בבגדי כהונה הוא מצד קדושת המקדש, שמצד קדושת המקדש54 בטל ממנו הגדר דכלאים (כיון שכולו קודש ואין שם ענין של סט"א ח"ו) ונחשב מין במינו.
[ועפ"ז יש לתרץ (בפנימיות הענינים) שיטת הראב"ד, דגבי בגדי כהונה ס"ל שהותר איסור כלאים גם שלא בשעת עבודה, ואילו גבי ציצית פסק דלא הותר אלא במקום מצוה55, משא"כ שלא במקום מצוה לא הותר, וכמ"ש56 דזה שנשים שרצו להתעטף בציצית מתעטפים בלא ברכה, היינו "דוקא בציצית שאין בה כלאים" — דלכאורה מאי שנא (וכפי שהאריכו באחרונים57) — וע"פ הנ"ל מובן, כי רק גבי בגדי כהונה אמרינן דבטל איסור כלאים גם שלא בשעת עבודה מחמת קדושת (מקום) המקדש, משא"כ בציצית שאין בטלית עצמה "שום58 קדושה כלל ומותר להשתמש בה דברי חול" (וגם הציצית עצמן59 הן רק "תשמישי60 מצוה. . שאין בעצמן שום קדושה רק שמשתמשין בהן לשם מצוה"), ולכן רק בקיום המצוה בטל כח הסט"א ואין איסור כלאים].
משא"כ שיטת הרמב"ם היא בהתאם לאופן הב' הנ"ל בסוד איסור כלאים, שהוא מצד עצם ערבוב הכחות העליונים, והיתר כלאים בציצית ובגדי כהונה הוא מחמת גודל גילוי האלקות, פשיטות העצמות, שבהם. ולכן ס"ל להרמב"ם שההיתר בבגדי כהונה הוא רק בשעת עבודה (ולא מצד כללות קדושת המקדש), שרק כאשר הכהנים עובדים עבודתם, שהיא בביטול כעומד לפני המלך, לפני
הערות
- 53. ראה בזה תורת חיים ח"ש (קל, ב). ובכ"מ.
- 54. אלא שבבחיי שם (שבאוה"ת תצא שם מפרשו לפי אופן זה, כנ"ל) מפורש "בבית המקדש בשעת העבודה".
- 55. דלא כשיטת ר"ת (תוד"ה תכלת מנחות מ, סע"ב ואילך. תוד"ה טלית חולין קי, ב). וכן פירש מהר"י אבוהב בדעת הרמב"ם (הובא בכס"מ להל' ציצית פ"ג ה"ח. אבל בכס"מ שם דוחהו. וראה גם שו"ת הצ"צ או"ח ר"ס ג').
- 56. בהשגות להל' ציצית שם ה"ט.
- 57. ראה בארוכה שאגת ארי' ס"ל. ועוד.
- 58. ל' התו"א מג"א (ק, א) ולקו"ת שלח (מד, ב). וראה שו"ע (ודאדה"ז) או"ח סכ"א.
- 59. שאסור להשתמש בהם תשמיש של חול — ראה הנסמן בהערה הקודמת.
- 60. ל' אדה"ז בשו"ע שם.
חולין ק״י ב - הטקסט מספריא
טַלִּית שְׁאוּלָה כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית.
אַדְּהָכִי, אַיְיתוּהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּלָא הֲוָה מוֹקַר אֲבוּהּ וְאִמֵּיהּ, כַּפְתוּהּ.
אֲמַר לְהוּ: שִׁבְקוּהּ, דְּתַנְיָא: כׇּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ – אֵין בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּה מוּזְהָרִין עָלֶיהָ. אֲמַר לֵיהּ חֲזֵינָא לָךְ דְּחָרִיפַתְּ טוּבָא. אֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוֵית בְּאַתְרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אַחְוִינָא לָךְ חוּרְפַּאי.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב סָפְרָא: כִּי סָלְקַתְּ לְהָתָם, בְּעִי מִינַּיְיהוּ: כַּבְדָּא, מָה אַתּוּן בֵּיהּ? כִּי סְלֵיק, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב זְרִיקָא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא שְׁלַקִי לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי, וַאֲכַל.
כִּי אֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: לְמֵיסַר נַפְשַׁהּ – לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי, כִּי קָמִבַּעְיָא לִי – לְמֵיסַר חֲבִירְתַּהּ.
מַאי שְׁנָא לְמֵיסַר נַפְשַׁהּ דְּלָא מִיבַּעְיָא לָךְ – דִּתְנַן: אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, לְמֵיסַר חֲבִירְתַּהּ נָמֵי לָא תִּבְּעֵי לָךְ! דִּתְנַן: הַכָּבֵד אוֹסֶרֶת וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא פּוֹלֶטֶת וְאֵינָהּ בּוֹלַעַת. אֲמַר לֵיהּ: דִּילְמָא הָתָם בְּכַבְדָּא דְּאִיסּוּרָא,
With regard to a borrowed robe, during all of the first thirty days that one borrows it, one is exempt from performing the mitzva of ritual fringes with it.
Meanwhile, as Rav Ḥisda and Rami bar Tamrei were talking, the attendants brought in a certain man to Rav Ḥisda’s court who would not honor his father and mother, and they tied him to a pillar in order to flog him.
Rami bar Tamrei said to them: Leave him alone, as it is taught in a baraita: With regard to any positive mitzva whose reward is stated alongside it in the Torah, the earthly court below is not warned to enforce it through punishments such as flogging. And it is stated after the mitzva of honoring one’s father and mother: “That your days may be long, and that it go well with you” (Deuteronomy 5:16). Rav Ḥisda said to Rami bar Tamrei: I see that you are very sharp. Rami bar Tamrei said to Rav Ḥisda: If you were in the place where Rav Yehuda resides, I would be able to show you my sharpness of mind far better than here.
§ Pursuant to the discussion of different local customs, Abaye said to Rav Safra: When you ascend there, to Eretz Yisrael, ask the Sages there: With regard to liver, how do you treat it? When Rav Safra ascended to Eretz Yisrael he found Rav Zerika and asked him this question. Rav Zerika said to him: I cooked liver for Rabbi Ami and he ate it.
When Rav Safra returned to Babylonia and came before Abaye and reported what Rav Zerika had said, Abaye said to him: I do not raise the dilemma as to whether liver renders itself prohibited if cooked alone. It is clear to me that the blood that diffuses out of the liver is not absorbed again while it cooks. When I raise the dilemma, it is with regard to whether liver renders prohibited another piece of meat cooked with it. Rav Zerika’s statement therefore has no bearing on my question.
Rav Safra asked Abaye: What is different about the issue of the liver rendering itself prohibited, that you did not raise the dilemma with regard to this case? It is presumably because the answer is obvious to you, as we learned in a mishna (Terumot 10:11) that liver is not rendered prohibited by its own cooking. But if so, you should not raise the dilemma with regard to whether it renders the other piece of meat prohibited either, as we learned in that same mishna: Liver renders food cooked with it in the same pot prohibited but is not prohibited itself, because while it does expel blood as it cooks, it does not absorb this blood again, since the blood diffuses only outward. Abaye said to Rav Safra: That mishna does not answer my question, as perhaps there it is referring specifically to forbidden liver, e.g., the liver of a non-kosher animal.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 38 עמודים.
- אגרות קודש כרך ז ב'עט חולין קי, א
- אגרות קודש כרך כג ח'תתסד חולין קי, א
- לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה ב מאותו ספר מנחות מ, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה ב מאותו ספר חולין קי, ב
- לקוטי שיחות כרך א קדושים שיחה א מאותו ספר חולין קי, א
- לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב מאותו ספר חולין קי, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר חולין קי, א
- לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר חולין קי, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר מנחות מ, רע"א
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מאותו ספר חולין קי, ב
- לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב מאותו ספר חולין קי, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י חולין קי, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א מנחות מ, סע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית ב שם מ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית י דיני כנפות הטלית מנחות מ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית י דיני כנפות הטלית יד מנחות מ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה ד חולין קי, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית טו אם להתיר הציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית ט מנחות מ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית טז שיעור טלית א מנחות מ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים א חולין קי, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תצו דין יום טוב שני של גליות ז חולין קי, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן טו (א) מנחות מ, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן טו (ב) מנחות מ, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תמו (ג) מנחות דף מ
- שו"ת אורח חיים סימן עא מנחות דף מ
- שארית יהודה הלכות מליחה - סי' עג (א) ריבוי דם חולין קי, ב
- מבית הגנזים כתבי יד חגיגה ויומא דפוס ספרד, וכתב יד רש"י למנחות מנחות מ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד מנחות דף מ
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות חולין קי, א
- דובר שלום שיעור טלית לציצית מנחות מ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצו דין יום טוב שני של גליות חולין קי, א
- תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל חולין קי, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א חולין קי, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית שם מ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית י דיני כנפות הטלית מנחות מ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה חולין קי, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית טו אם להתיר הציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית מנחות מ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית טז שיעור טלית מנחות מ, סע"ב