ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג

137

ולכאורה צ"ע¹⁰, כיון שבלאה"כ לא עשו כותל בבית שני, למה הוצרכו להניח אמה יתירה כנגד עובי הכותל, ולא די בעשיית פרוכת¹¹ בין ארבעים דקודש ועשרים דקדה"ק?

גם צ"ע, איך רשאין להוסיף על מדת הבנין, והרי הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל¹¹.

והשינוי בזה הוא בשני דברים: בבית ראשון הי' ההיכל וק"ק ביחד ס' אמה והאמה טרקסין היתה או בתחלת ק"ק באמה הא' או בסוף ההיכל באמה המ' שבו, ולא הי' הפסק כלל בין הקודש וקדה"ק, משא"כ בבית שני (א) הי' קדה"ק כ' אמות תמימות וקדש מ' אמות תמימות, וביניהן (הפסק) אמה יתירה. (ב) הי' שינוי במקום שטח קרקע ההיכל (או קדה"ק) מכפי שהי' בבית ראשון¹².

ואין לומר דלהרמב"ם אין בזה סתירה ל"הכל בכתב גו'"¹³, דלפ"ז אינו מובן, למה לא בנו כותל בבית שני ורק עשו ב' פרוכות. דבגמ'¹⁴ איתא הטעם שלא עבוד אמה טרקסין "כי קאי בתלתין קאי טפי לא קאי" (שכותל דעובי אמה אינו יכול לעמוד בגובה של יותר משלשים אמה), ופרש"י (בסוגיא דיומא¹⁵) "ולהוסיף על עובי' א"א דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", ובמק"א¹⁶ פרש"י "ולהרחיבו לא יכלו לפי שמקצרים את ההיכל או את קדשי הקדשים"¹⁷, אבל את"ל דלפי הרמב"ם הא דמוסיפים בין הקדש וקדה"ק אינו שייך ל"הכל בכתב גו'", למה לא הוסיפו מדה ד"אמה יתירה" לבנות כותל ו"להוסיף על עובי'"?

ב. גם צריך להבין:

בתוס'¹⁸ הקשו מדוע הוצרכו לעשות שתי פרוכות, ולא עשו פרוכת אחת שעובי' אמה, ותירצו "דמשמע להו לרבנן פי' דקרא¹⁹ והבדילה הפרוכת לכם בין

הערות

10. וראה פי' ר"מ קזיס למדות (ירושלים, תשכ"ג) פ"ד מ"ז. חסדי דוד שם. עזרת כהנים שבהערה 21.
11. ראה תו"י יומא שבהערה 13 שאין לחוש אי מוסיפין על אויר ההיכל או בית קדה"ק.
11. דה"א כח, יט. וראה דרך הקדש (למהר"א אלפאנדרי) כג, ד. חסדי דוד שבהערה 10. עזרת כהנים שבהערה 21 (אות ג). ועוד.
12. ראה שטמ"ק ב"ב ג, ב בשם תוס' הרא"ש: אבל באורך ורוחב לא יוכלו להוסיף מהאי קרא משום דלא יוכלו לשנות הקרקע שנתקדש כבר לאולם לעשותו לצורך היכל וכן מעזרה למזבח אי לאו דאשכחו קרא. ועד"ז הוא בקיצור במאירי ליומא כאן "ולהוסיף בקרקע אי אפשר שהכל הי' מצוייר בנבואה כדכתיב הכל כו'".
13. להעיר מתו"י ליומא (נא, ב (נדפס שם נב, א) ד"ה מספקא (וריטב"א יומא שם) בשם הריב"א) ש"אין לחוש אי מוסיפין על אויר ההיכל או בית קדשי הקדשים". אלא דבפשטות כוונתו רק על ההוספה באויר ההיכל וקדה"ק (ראה תוס' הרא"ש יומא שם "ואין לחוש במה שמוסיפים על אויר ההיכל או בית קדשי הקדשים, כיון שבלאו הכי היתה קדושת מקום החומה באותה קדושה") ולא על ההוספה במקום הקדושה (בשטח הקרקע), וכמ"ש בתוס' הרא"ש ב"ב שם.
14. ב"ב ג, סע"א.
15. נא, ב ד"ה אמה טרקסין.
16. כתובות קו, א ד"ה בדבבי.
17. וראה גם תוס' ישנים יומא שם ד"ה עבוד שתי: ולקצר בחלל היכל או קדשי הקדשים לא היו יכולין דהכל בכתב. ובמאירי יומא כאן: ולהוסיף ברוחב אי אפשר שהי' אויר ההיכל מתמעט מארבעים אמה.
18. ד"ה ועבוד יומא נא, ב.
19. תרומה כו, לג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 36 עמודים.