130
חשאין, שבו71 היו "יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי".
ועד"ז צ"ל בה"ועשו לי מקדש" שבבית פרטי בכל מקום, דצ"ל בכל ג' הקוים הנ"ל, קביעת מקום (וארון) לתורה ולתפלה, וכן לגמ"ח ע"י קופת צדקה (למוסדות תורה בתי כנסיות לתפלה ומוסדות צדקה וחסד), ועל ידי הכנסת אורחים כפשוטו.
ט. ויש להוסיף, דכשם שבבנין בית המקדש כפשוטו, אף שהוא מהמצות המוטלות על הציבור, הרי כתב הרמב"ם72 ש"הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם, אנשים ונשים כמקדש המדבר", ובאבות דר' נתן73 איתא שגם הטפלין הביאו לנדבת המשכן —
עד"ז הוא ב"ועשו לי מקדש" שבביתו של כל אחד, שהוא דבר השייך לאנשים נשים74 וטף, וכמבואר בארוכה בזה במ"א75.
ועל ידי מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות, בקיום העשי' דהמקדש מעט בכלל בבתי כנסיות ובתי מדרשות, כולל גם זה שכל אחד מקיים זה בביתו הפרטי, ה"ז מביא ומזרז בנין בית המקדש השלישי, ש"בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים"76, שאז יהי' בגלוי בתכלית השלימות קיום "ועשו לי מקדש", שהרי יהי' בנין נצחי שאינו זז לעולם, "מקדש77 אדנ"י כוננו ידיך ה' ימלוך לעולם ועד", שאינו זז לעולם כו' ולא לעוה"ב, במקדש השלישי, תיכף ומיד ממש.
(משיחת ש"פ תרומה תשמ"ז)
הערות
- 71. שקלים פ"ה מ"ו. רמב"ם הל' ערכין פ"ב הי"ב. הל' מתנות עניים פ"י ה"ח.
- 72. הל' ביהב"ח פ"א הי"ב.
- 73. פי"א, א. וראה צפע"נ מהד"ת ג, ג. ואכ"מ.
- 74. ראה סד"ה ועשו לי מקדש תש"ד (סה"מ תש"ד ע' 156). ולהעיר ד"ויבואו האנשים על הנשים" (ויקהל לה, כב) — האנשים נטפלו להנשים (רמב"ן שם).
- 75. ראה בזה מכתבי "בין יו"ד וט"ו בשבט ה'תשמ"ז" (לקו"ש חכ"ו ע' 414 ואילך. שם ע' 420. חל"א ע' 235 ואילך. ע' 242).
- 76. פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.
- 77. בשלח טו, יזיח. וראה זח"ג רכא, א. ועוד.
משנה שקלים ה׳:ו׳ - הטקסט מספריא
שתי לשכות היו במקדש. אחת לשכת חשאים. ואחת לשכת הכלים. לשכת חשאים. יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי. ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי. לשכת הכלים. כל מי שהוא מתנדב כלי. זורקו לתוכה. ואחד לשלשים יום גזברין פותחין אותה. וכל כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו והשאר נמכרין בדמיהן ונופלין ללשכת בדק הבית:
משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין ב׳:י״ב - הטקסט מספריא
שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאים ואחת לשכת הכלים לשכת חשאים יראי חטא נותנין לתוכן בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים ממנה בחשאי לשכת הכלים כל מי שהתנדב כלי זורקו לתוכה ואחת לשלשים יום הגזברין פותחין אותה כל כלי שנמצא בו צורך לבדק הבית מניחין אותו והשאר נמכרין ודמיהן נופלין ללשכת בדק הבית.
משנה תורה, הלכות מתנות עניים י׳:ח׳ - הטקסט מספריא
פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח שהרי זו מצוה לשמה כגון לשכת חשאים שהיתה במקדש שהיו הצדיקים נותנין בה בחשאי והעניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה ולא יתן אדם לתוך קופה של צדקה אא"כ יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה כר' חנניה בן תרדיון.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:י״ב - הטקסט מספריא
אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין ואין בנין ב"ה דוחה יום טוב.
רמב"ן על שמות ל״ה:כ״ב - הטקסט מספריא
וְטַעַם וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים בַּעֲבוּר כִּי הַנְּדָבָה בַּתַּכְשִׁיטִין הִיא מְצוּיָה אֵצֶל הַנָּשִׁים יוֹתֵר, וְכֻלָּן הָיוּ לָהֶן, וּפָרְקוּ נִזְמֵיהֶן וְטַבְּעוֹתֵיהֶן מִיָּד, וּבָאוּ תְּחִלָּה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ לָהֶם הֵבִיאוּ עִמָּהֶם, כִּי טַעַם "עַל הַנָּשִׁים" שֶׁהֵן הָיוּ שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וְהָאֲנָשִׁים נִטְפְּלוּ לָהֶן. וְכֵן "נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם" (ישעיה ז ב), כִּי הַמִּלְחָמָה הַהִיא לְאֶפְרַיִם, "וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן" (בראשית ל מ), "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב כ), וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְאָמַר שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּחָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז וּבְכָל כְּלִי זָהָב כִּצְמִידִים וַעֲגִילִים, כִּי נִמְצְאוּ לְכֻלָּם כְּלֵי תַּכְשִׁיט. וְאָמַר כִּי יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵנִיפוּ תְּנוּפַת זָהָב שָׁבוּר אוֹ בְּמַטְבֵּעַ:
וְאָמַר וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן כִּי לֹא נִמְצְאוּ מֵאֵלֶּה רַק לְמִקְצָתָם: וְחָזַר וְאָמַר אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים כִּי הָיוּ יוֹתֵר מְעַטִּים שֶׁבְּיָדָם עֲצֵי שִׁטִּים: וְאָמַר כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת כִּי לְרֹב הָאֲנָשִׁים הָיָה כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת בְּמַטְבְּעוֹת וְכֵלִים, אֲבָל לֹא הִזְכִּיר זֶה לְמַעְלָה (שמות ל"ה:כ"ב) עִם כְּלֵי הַזָּהָב, בַּעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר שָׁם הַנָּשִׁים וְאֵין לָהֶם כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת רַק הַזָּהָב בַּתַּכְשִׁיטִין כַּאֲשֶׁר אָמַר (שמות ל"ב:ב') "נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם":
וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לֹא הָיוּ רַבִּים כִּמְרִימֵי הַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת וְלֹא הָיְתָה הֲבָאַת הַזָּהָב מְרֻבָּה כַּכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת, עַל כֵּן תִּקָּרֵא זוֹ תְּנוּפָה וְזוֹ תְּרוּמָה, כִּי הַמֵּבִיא זָהָב יְנוֹפֵף יָדוֹ לַחֲשִׁיבוּת הַנְּדָבָה, אוֹ הַלּוֹקְחִים יָנִיפוּ הַזָּהָב לְהַרְאוֹתוֹ, לְשַׁבֵּחַ הַמֵּבִיא עַל נִדְבָתוֹ. וּבְפָרָשַׁת אֵלֶּה פְקוּדֵי (להלן לח כד, כט) יִקָּרֵא הַזָּהָב גַּם הַנְּחֹשֶׁת תְּנוּפָה, כִּי לֹא הִזְכִּיר שָׁם (שמות ל"ה:כ"ה-כ"ח) תְּרוּמָה כְּלָל, רַק "כֶּסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה". וְיִתָּכֵן שֶׁיִּקָּרֵא גַּם הַנְּחֹשֶׁת תְּנוּפָה, שֶׁהָיָה חָשׁוּב לָהֶם יוֹתֵר מִן הַכֶּסֶף, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה נִמְצָא בְּיָדָם מִמֶּנּוּ. אוֹ שֶׁהָיָה חָשׁוּב מְאֹד, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ח כז) "וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מֻצְהָב טוֹבָה שְׁנַיִם חֲמוּדֹת כַּזָּהָב":
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.