ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה א

124

שיש בזמן הזה בתי כנסיות שהם "מקדש מעט", מעין ובדוגמת המקדש, ולא מקדש ממש.

בנוגע לפירוש הא' הנ"ל יש לומר, כי הוא ביאור מספיק בלשון הספרי "קיים לעולם ולעולמי עולמים", אבל אינו מיישב לשון המדרש "אינו זז לעולם לא בעוה"ז ולא לעוה"ב", שהרי המקדש זז ממקומו ונגנז. אבל אמאי לא ניחא לי' הפירוש שהוא מצד קדושת השכינה ו"שכינה אינה בטילה", שהוא ענין השייך למקום המקדש גופא, בעוה"ז, כמ"ש הרמב"ם¹⁷ "לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי ואוכלים קדשי קדשים בכל העזרה אע"פ שהיא חריבה ואינה מוקפת במחיצה", הרי נמצא שקדושת המקדש, "ועשו לי מקדש", אינה זזה (גם) בעוה"ז¹⁸.

ב. ויש לומר ע"פ מ"ש הרמב"ם בספר המצות¹⁹ (בפירוש דברי הספרי הנ"ל) "ואמרו כל מקום שנאמר לי ה"ה קיים לעולם²⁰, כלומר שהוא דבר מתמיד ואינה מצוה לפי שעה אבל הוא ראוי ומחוייב לדורי דורות". והיינו, שהפירוש ד"קיים לעולם" אינו (רק) שהחפצא קיים לעולם, אלא שחיוב הגברא קיים לעולם, דכל מקום שנאמר לי ה"ז ציווי תמידי לדורות.

וכן בעניננו בציווי ד"ועשו לי מקדש", דכיון שנאמר "לי" ה"ז ציווי לדורות. וכך מפורש ברמב"ם בריש הל' בית הבחירה, שלמד הציווי "לבנות בית המקדש" מכתוב זה, אף שנאמר במשכן שבמדבר (אלא שכיון שנאמר בו "לי" עכצ"ל דקאי לא רק על משכן שבמדבר אלא על כל המקדשות²¹), וכמ"ש בכסף משנה²² שלדעת הרמב"ם "האי קרא כלל הוא לכל מקום בין למשכן שבמדבר בין לשילה ונוב וגבעון בין לבית עולמים", ונמצא שהיא מצוה תמידית בכל מקום ובכל זמן (ואינה מהמצות התלויות בארץ²³, שהרי נכלל בציווי יחיד זה גם המשכן שבמדבר).

ובזה מדויק גם לשון הספרי והמדרש הנ"ל שלא הובא בהם סיום הכתוב "וש

הערות

17. שם הט"ו.
18. ודוחק לומר שהוא כדי לפרש מאמר זה ד"קיים לעולם" ("אינו זז לעולם לא בעוה"ז כו'") לכו"ע, גם להדיעות (ראה מגילה י, א. שבועות טז, א) דס"ל דלא קדשה לעתיד לבוא . ובפרט שרוב הראשונים פסקו שקדושת המקדש קיימת ולא בטלה — ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך בית המקדש (ע' רלד). וש"נ.
19. מ"ע קעו.
20. כ"ה במקור הערבי — ראה סהמ"צ הוצאת העליר (בהערות) וקאפח.
21. כ"כ בקנאת סופרים לסהמ"צ להרמב"ם מ"ע כ בסופו. ספרי דבי רב לספרי פ' ראה יב, יוד.
22. לרמב"ם שם.
23. מצד הכתוב ד"ועשו לי מקדש" עצמו, משא"כ מצד שאר הכתובים (ראה כס"מ שם). וראה אוה"ח פרשתנו: ועשו לי מקדש היא מצוה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכניסתן לארץ בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות וצריכים היו ישראל לעשות כן אפילו בגליות אלא שמצינו שאסר ה' כל המקומות מעת שנבנה בהמ"ק (וראה גם ספרי דבי רב פ' ראה שם). אבל בחינוך מצוה צה "ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן", ובמצוה תצז "ונוהגת בזמן שישראל על אדמתן". ואכ"מ.
. בתולדות אדם לספרי הוסיף (גם להדיעה דלא קדשה) "או כפי שכתבו התוס' דשבועות דף ט"ז (ע"ב) ד"ה קדושתו וז"ל אי נמי לפי שאין ראוי לחזור ולקדש אלא אותו מקום קרוי קדושת עולם". אבל מובן שדוחק לפרש כן לשון המדרש "אינו זז כו' בעוה"ז". וראה ספרי דבי רב שם, שהוסיף "ועוד דלא זזה שכינה מכותל מערבי לעולם", ולכאורה כוונתו שלפ"ז הוא לכו"ע.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.

לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר שבועות טז, ב
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ב מאותו ספר שבועות טז, ב
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה א מאותו ספר שבועות טז, ב
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה א מאותו ספר שבועות טז, ב
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה א מאותו ספר שבועות טז, ב
לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א מאותו ספר שבועות טז, ב
לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א מאותו ספר שבועות טז, ב