173
יצחק) יכולה לבוא מזה37 השפעה גם ל(בני) ישמעאל ול(בני) עשו38, שהרי גם הם יצאו מן (זרעו של) אברהם ויצחק39;
וזהו שרש"י מדייק "ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו. . אברהם עמו", דכדי שזכות אבות תעמוד דוקא לבני ישראל, זהו ע"י שמצרפים אברהם ויצחק ליעקב40, שאז זכירת ברית אברהם ויצחק שייכת אך ורק לבני ישראל.
(משיחת ש"פ בהו"ב תשכ"ח)
הערות
- 37. כלומר: זה שמעשה האבות מגין על בניהם ועומד להם, ה"ז רק כשהבנים שייכים לזה, ובמילא מובן שאין זה שייך כלל לבני ישמעאל ובני עשו; אבל כשמדובר בעצם זכות אבות, להיותם אבות שלנו (בלי נפק"מ דמצבם של בנים), יש צורך לשלול טענת בני ישמעאל ובני עשו שגם הם זרעו של אברהם ויצחק.
- 38. וראה תו"כ (שבהערה 6) "ולמה ביעקב לא נאמר אף. . שמטתו. . שלימה" (ולהעיר מקרבן אהרן שם (ועוד), שמפרש שזהו עוד טעם למה נמנו האבות אחורנית). אלשיך פרשתנו כאן. מלאכת הקודש על פרש"י כאן. ועוד.
- 39. כמפורש (וירא כא, יג) "וגם את בן האמה גו' זרעך הוא" — ופשיטא עשו. וכמפורש ברש"י דברים (ב, ה) "ירושה לעשו, מאברהם" (ופשיטא שהוא באמצעות יצחק). וראה קידושין יח, א (ולהעיר מב' הדיעות בשו"ע אדה"ז או"ח סתקצ"א סי"ב). [ומ"ש רש"י (ויצא כח, טו) "ביצחק ולא כל יצחק" — ע"פ פשוטו של מקרא יל"פ שזוהי הבטחה (כלשון רש"י שם) שכן יהי' בפועל, ולא תנאי]. ואכ"מ.
- 40. ע"פ המבואר בפנים מובן ל' רש"י "ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו" — דאם כוונת רש"י (בלשון "עמו") היא לצירוף כולם יחד, הול"ל "ואם אינם (יעקב ויצחק) כדאי הרי אברהם עמהם" ? אלא שכוונת רש"י היא, שאם אין זכות "יעקב הקטן" כדאי, יש זכות דיצחק שהיא יותר גדולה, ואם של יצחק אינו כדאי — "הרי אברהם. . שהוא כדאי" (היינו, זכותו של יצחק בפ"ע, ואח"כ של אברהם בפ"ע); וזה שצ"ל "עמו" (אינו כדי להגדיל כמות הזכיות, אלא) הוא רק כדי שזכות דיצחק וזכות דאברהם תעמוד רק לבנ"י, ולכן צריכים לצרפם "עמו" — ליעקב דוקא. ועצ"ע.
- . וראה רש"י וירא (שם, י) "שהי' מריב עם יצחק על הירושה". ולהעיר מרש"י ויחי (נ, ה) בנוגע לעשו.
- . וכ"ה בדפוס א' וב' דפרש"י, ובכמה כת"י רש"י שתח"י.
- . וכ"ה בדפוס ב' ובכמה כת"י רש"י שתח"י [בדפוס א' הגירסא "הרי אברהם כדי". וכ"ה בכמה כת"י רש"י שתח"י].
רש"י על דברים ב׳:ה׳ - הטקסט מספריא
עד מדרך כף רגל. אֲפִלּוּ מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ דְּרִיסַת הָרֶגֶל אֵינִי מַרְשֶׁה לָכֶם לַעֲבֹר בְּאַרְצָם שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה עַד שֶׁיָּבֹא יוֹם דְּרִיסַת כַּף רֶגֶל עַל הַר הַזֵּיתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י"ד) "וְעָמְדוּ רַגְלָיו וְגוֹ'":
ירשה לעשו. מֵאַבְרָהָם, עֲשָׂרָה עֲמָמִים נָתַתִּי לוֹ, שִׁבְעָה לָכֶם וְקֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי הֵן עַמּוֹן וּמוֹאָב וְשֵׂעִיר, אֶחָד מֵהֶם לְעֵשָׂו וְהַשְּׁנַיִם לִבְנֵי לוֹט, בִּשְׂכַר שֶׁהָלַךְ אִתּוֹ לְמִצְרַיִם וְשָׁתַק עַל מַה שֶּׁהָיָה אוֹמֵר עַל אִשְׁתּוֹ אֲחוֹתִי הִיא, עֲשָׂאוֹ כִּבְנוֹ (בראשית רבה נ"א):
עד מדרך כף רגל — This means, Even מדרך כף רגל, as much as to say: even only treading with the feet (a single step). The text means, I do not permit you to pass into their land without their permission. — A Midrashic explanation is: I shall not give you of their land until there come the day of the treading of the sole of foot upon the Mount of Olives (the Messianic period), as it is said, (Zechariah 14:4) "And his feet shall stand [in that day upon the Mount of Olives etc.]”.
ירשה לעשו [I HAVE GIVEN MOUNT SEIR] TO ESAU AS AN INHERITANCE from Abraham. The territory of ten clans I gave (promised) him (Abraham); seven of them will be yours (the seven clans of Canaan), and the Kenites, the Kenizzites and the Kadmonites, — who are Ammon, Moab and Seir — one of them already belongs to Esau, and the other two to the children of Lot (cf. Genesis Rabbah 44:23; and Rashi on Genesis 15:19); as a reward because he (Lot) went with him (Abraham) To Egypt, and kept silent about what he said regarding his wife, “She is my sister”, he treated him as his son (and therefore he, through his children Amon and Moab, inherited part of the land promised to him) (cf. Rashi on Genesis 19:29 and Genesis Rabbah 51:6).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב רכב קדושין יח, ב
- לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ג מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך יד תבא שיחה א מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה א מאותו ספר קידושין יח, ריש ע"א
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ג מאותו ספר קידושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב מאותו ספר קידושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב מאותו ספר קידושין יח, רע"א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה קידושין יח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג קידושין יח, רע"א
- תורת שמואל תר"ם [ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה קדושין יח, ב
- תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה קדושין יח, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה קידושין יח, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז קידושין יח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח קידושין יח, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א קידושין יח, רע"א

