ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה א

84

השליחות⁵⁷ — הרי כאן, נפסלו בעצם מלהיות שלוחי משה, כי א"א שהם יהיו "כמותו" דמשה⁵⁸, שמדתו מדת האמת⁵⁹.

ורק יהושע וכלב שלא נתפתו ל"עצת מרגלים" נשארו שלוחי משה⁵⁹, וזה גופא שמרם שלא נטו מהכוונה ומטרת שליחותם, ואמרו "טובה הארץ מאד מאד. . אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם. . אל תיראום"⁶⁰, ומשום כך זכו ליכנס לארץ, ועד ש"חיו מן האנשים ההם" — ש"נטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים"⁶¹.

(משיחת ש"פ שלח תשמ"ה)

הערות

57. רמב"ם הל' שלוחין ושותפין פ"א ה"ב ואילך. שו"ע חו"מ סקפ"ב ס"ב ואילך.
58. ולהעיר מגו"א כאן (יג, ג) דזה שנעשו רשעים הי' להיותם "שלוחיהם של רשעים. . ונעשו כמו המשלחים". ועד"ז באוה"ח ריש פרשתנו.
59. וי"ל שזהו הפירוש (הפנימי) בפרש"י חוקת (כא, לב) "וישלח משה לרגל את יעזר — המרגלים לכדוה, אמרו לא נעשה כראשונים בטוחים אנו בכח תפלתו של משה להלחם", דכיון שהיו בטוחים "בכח תפלתו של משה", שכחו של משה הי' אצלם בגלוי, לא הסתירו א"ע כמרגלים אלא לחמו בגלוי. וי"ל ע"ד הרמז, שלכן לא העתיק רש"י בהד"ה תיבת "וילכדו" (שלכאורה זוהי הראי' שהם לכדוה) — כי עצם הענין שהיו שלוחי משה הביא לכך שלא הסתירו עצמם אלא לחמו ולכדוה.
59. להעיר מרש"י יד, כד "ובלבו הי' לומר האמת".
60. פרשתנו יד, זט.
61. שם, לח ובפרש"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.