י'תתנג
י'תתנג
ב"ה1, ראש חודש מנחם-אב, ה'תשל"ג
ברוקלין, נ.י.
המשתתפות בכנס השנתי העשירי של נשי ובנות חב"ד בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו
ה' עליהן תחיינה
ברכה ושלום!
בנועם נתקבלה הידיעה אשר הכנס השנתי העשירי יתקיים בשלהי חודש מנחם אב. ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת.
והרי כל אסיפה של יהודים במטרה לעודד איש את רעהו ואשה את רעותה בעניני תורה ומצוות, ובפרט כשמוארים וחדורים באור וחיות חסידותיים, הרי זה דבר גדול. ומכל שכן כשמתכנסים למטרה זו בארצנו הק', ארץ2 אשר תמיד עיני ה"א בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.
ונוסף על סגולת המקום, הרי גם הזמן מסוגל ומתאים במיוחד לענינים העשויים לחזק את מדת האהבה, אהבת ישראל, שההיפך מזה הי' הגורם והסיבה למאורעות דפרק זה של "בין המצרים", כהודעת חכמינו3 ז"ל שעל ידי תיקון וביטול הסיבה מבטלים המסובב ומקרבים קיום היעוד4 שייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה.
וכמדובר כמה פעמים, זכות מיוחדת ותפקיד מיוחד לנשי ובנות ישראל בכל דבר טוב שארע לעמנו, מתחיל במתן-תורה, שאז נעשינו לעם, שניתנה על דעת הנשים תחילה, וכידוע פירוש5 חכמינו ז"ל: כה תאמר לבית יעקב - אלו הנשים (תחילה, ואח"כ) ותגיד לבני ישראל - אלו האנשים. וכן לאחר זה, בתרומות המשכן, שהנשים הקדימו בזה את האנשים, כמו שנאמר6: ויבואו האנשים על הנשים. וכן אחר כך בנוגע לחביבות ארץ ישראל כהודעת חכמינו ז"ל: יפה כח נשים מכח אנשים כו' (ספרי, פנחס כז, א), וכן בנוגע קץ גלות המר הזה שאמרו במדרש7 שיהי' בדוגמת יציאת מצרים, שבזכות8 נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו אבותינו ממצרים, וכן יהי' בגאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.
ולהעיר על נקודה נוספת בכנס זה, כיון שתהיינה משתתפות מכמה מדינות וארצות, כולל ובראש - העולות לאחרונה מהמדינה ההיא9, הרי ההחלטות הטובות בתוקף המתאים והוצאתן לפועל תהי' בזה השפעה ותועלת לא רק בארצנו הק' אלא גם בהתפשטות עד10 אפסי ארץ.
בברכה להצלחה גדולה ולבשורות טובות בכל האמור,
מ. שניאורסאהן
הערות
- 1. מצילום האגרת. וראה גם לעיל אגרת י' .
- 2. ארץ . . שנה עקב יא, יב.
- 3. כהודעת חכמינו ז"ל יומא ט, ב.
- 4. היעוד זכרי' ח,יט. רמב"ם סוף הל' תעניות.
- 5. פירוש חכמינו ז"ל מכילתא ופרש"י עה"פ יתרו יט, ג.
- 6. שנאמר ויקהל לה, כב. וראה רמב"ן עה"פ. לקו"ד ח"ג תקעא, ב ואילך.
- 7. שאמרו במדרש יל"ש רות רמז תרו בסופו (ממדרש זוטא רות).
- 8. שבזכות . . ממצרים סוטה יא, רע"ב. שמו"ר פ"א, יב. וראה במדב"ר פ"ג, ו.
- 9. מהמדינה ההיא רוסיה.
- 10. עד אפסי ארץ תהלים עב, ח (פרק תהלים המתאים לשנות כ"ק אדמו"ר).
רש"י על שמות י״ט:ג׳ - הטקסט מספריא
ומשה עלה. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי; וְכָל עֲלִיּוֹתָיו בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר" (שמות ל"ד):
כה תאמר. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְכַסֵּדֶר הַזֶּה:
לבית יעקב. אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן רַכָּה (מכילתא):
ותגיד לבני ישראל. עֳנָשִׁין וְדִקְדּוּקִים פָּרֵשׁ לַזְּכָרִים, דְּבָרִים הַקָּשִׁין כְּגִידִין (שבת פ"ז):
ומשה עלה AND MOSES WENT UP on the second day of the month (Mekhilta); for all his ascents to the mountain were made early in the morning, as it is stated (Exodus 34:4) “And Moses rose up early in the morning [and went up unto mount Sinai]” (Shabbat 86b).
כה תאמר THUS SHALT THOU SAY — Thus, i. e. in this (the Hebrew) language (cf. Mekhilta) and in this form of words.
לבית יעקב TO THE HOUSE OF JACOB — This denotes the women — to them you shall speak in gentle language (Mekhilta).
ותגיד לבני ישראל AND TELL THE CHILDREN (lit., the sons) OF ISRAEL — explain to the men the punishments and the details of the commandments in words that are as hard (distasteful) as wormwood (גידין) (cf. Shabbat 87a; Midrash לקח טוב).
שמות רבה א׳:י״ב - הטקסט מספריא
אַרְבַּע גְּזֵרוֹת גָּזַר פַּרְעֹה עֲלֵיהֶם, בַּתְּחִלָּה גָּזַר וְצִוָּה לַנּוֹגְשִׂין שֶׁיִּהְיוּ דּוֹחֲקִין בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין הַסְּכוּם שֶׁלָּהֶן, וְלֹא יִהְיוּ יְשֵׁנִין בְּבָתֵּיהֶם. וְהוּא חָשַׁב לְמַעֲטָן מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אָמַר מִתּוֹךְ שֶׁאֵינָן יְשֵׁנִין בְּבָתֵּיהֶם אֵינָן מוֹלִידִין. אָמְרוּ לָהֶן הַנּוֹגְשִׂים, אִם אַתֶּם הוֹלְכִין לִישֹׁן בְּבָתֵּיכֶם עַד שֶׁאָנוּ מְשַׁלְּחִין אַחֲרֵיכֶם בַּבֹּקֶר, הַיּוֹם עוֹלֶה לְשָׁעָה וְלִשְׁתַּיִם וְאֵין אַתֶּם מַשְׁלִימִין אֶת הַסְּכוּם שֶׁלָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה, יג): וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר וגו', וְהָיוּ יְשֵׁנִין עַל הָאָרֶץ. אָמַר לָהֶן הָאֱלֹהִים, אֲנִי אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם אֲבִיהֶם שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה בָּנָיו כַּכּוֹכָבִים, דִּכְתִיב (בראשית כב, יז): כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה וגו', וְאַתֶּם מִתְחַכְּמִים לָהֶן שֶׁלֹא יִרְבּוּ, נִרְאֶה אֵיזֶה דָּבָר עוֹמֵד אוֹ שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּכֶם, מִיָּד (שמות א, יב): וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וגו'. דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא, בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וּמֶה עָשׂוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הוֹלְכוֹת לִשְׁאֹב מַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָהֶם דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן, וְשׁוֹאֲבִין מֶחֱצָה מַיִם וּמֶחֱצָה דָּגִים, וּמוֹלִיכוֹת אֵצֶל בַּעֲלֵיהֶן וְשׁוֹפְתוֹת לָהֶם שְׁתֵּי קְדֵרוֹת, אַחַת שֶׁל חַמִּין וְאַחַת שֶׁל דָּגִים, וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָן וּמַרְחִיצוֹת אוֹתָן וְסָכוֹת אוֹתָן וּמַשְׁקוֹת אוֹתָן, וְנִזְקָקוֹת לָהֶם בֵּין שְׁפַתָּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יד): אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, בִּשְׂכַר שֶׁשָּׁכְבוּ בֵּין שְׁפַתָּיִם, זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִזַּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת בָּאוֹת לְבָתֵּיהֶן, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מוֹלִידֵיהֶם, הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָֹּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ח, ה): תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ מִשְׁמֵי מָרוֹם, וּמְנַקֶּה אוֹתָם וּמְשַׁפֵּר אוֹתָם, כְּחַיָּה זוֹ שֶׁמְשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ד): וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ וגו'. וּמְנַקֵט לָהֶם שְׁנֵי עִגּוּלִין, אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְאֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, יג): וַיְנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וגו'. וְכֵיוָן שֶׁמַּכִּירִין בָּהֶם הַמִּצְרִיִּים רָצוּ לְהָרְגָם, וְנַעֲשָׂה לָהֶן נֵס וְנִבְלָעִין בַּקַּרְקַע, וּמְבִיאִין שְׁוָורִים וְחוֹרְשִׁין עַל גַּבֵּיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכט, ג): עַל גַבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים. וּלְאַחַר שֶׁהוֹלְכִין מְבַצְבְּצִין וְיוֹצְאִין כְּעֵשֶׂב הַשָֹּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ז): רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָֹּׂדֶה נְתַתִּיךְ וגו'. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְגַּדְּלִין בָּאִין עֲדָרִים עֲדָרִים לְבָתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ז): וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, אַל תִּקְרֵי בַּעֲדִי עֲדָיִים, אֶלָּא בְּעֶדְרֵי עֲדָרִים. וּכְשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.