י'תתז

י'תתז

ב"ה¹, י"ז בסיון, ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י.

תלמידות המסיימות וכל המשתתפים בחגיגת סיום המחזור הראשון בית חנה - חב"ד בירושלים עיה"ק ת"ו

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם נתקבלה הידיעה על דבר סיום מחזור ראשון - מאורע חשוב ומרנין לב כשלעצמו, נוסף על הנחת-רוח שנגרם לי במיוחד היות שהמוסד נקרא על שם כבוד אמי מורתי הרבנית זצ"ל.

ויהי רצון שיקויים בהתלמידות בכלל, והמסיימות בפרט - "כמופת² הייתי לרבים", הן בנוגע להתמדה ושקידה בלימודים והן בהנוגע לתכליתם - הנהגה מתאימה בחיי היום-יום ובאופן דמוסיף והולך. וכמדובר כמה פעמים ש"סיום" שייך בענינים שאינם חיוניים, אבל לא שייך "סיום" או הפסקה ח"ו בעניני תורתנו שהיא חיינו ובהנהגה על פי מצוותי' עליהן נאמר³ אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.

ומזה מובן גם כן, אשר עונת הקיץ, שקוראים לה "עונת החופש", הרי זה אך בנוגע ללימודי חול ובעניני רשות, מה שאין כן בנוגע ללימודי קודש ובכל עניני טוב וקדושה. והרי כל אחד ואחת מישראל, בתור הקדמה למתן-תורה נצטוו: ואתם⁴ תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ואף שהוא לשון ציווי⁵, הרי זה גם כן לשון הבטחה.

ומענין לענין באותו ענין, כיון שעומדים אנו בחודש דמתן-תורה, הרי בציווי ובהבטחה האמורה יש לנשי ובנות ישראל חלק חשוב ועיקרי, וכפירוש⁶ חכמינו ז"ל את הפסוק שנאמר כהקדמה לזה: כה תאמר לבית יעקב - אלו הנשים (תחילה, ואח"כ) תגד לבני ישראל - אלו האנשים.

ויתן השי"ת שכל המסיימות, ועל ידיהן המשפחות שלהן, וכל המשתתפים במסיבה זו, ועל ידיהם אלה שיושפעו מהם, יהיו חדורים ברוח התורה, שהיא נצחית, נצחית לא רק במובן שלא⁷ תהא מוחלפת, אלא שהיא בתוקפה בכל מקום ובכל עת ובכל יום ובכל שעה, בנוגע לכל בן ולכל בת מישראל, משך כל חיי האדם עלי אדמות, במחשבה דיבור ומעשה, ומעשה הוא⁸ העיקר.

בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור,

מ. שניאורסאהן