י'תקכד
י'תקכד
[ה'תשל"ב]
לס"א . מובן1 שהחשש למגלי פנים בתיבת "הלכה" היפך ההלכה – יש לו מקום. אבל במצב ההווה זהו הנוסח האפשרי הכי טוב, כיון שבאים בטענה ד"סטאַטוס קוואָ", דבמשך כל הזמן ע"ע – כך הי' כתוב בהוראות משרד הפנים שלהם בעצמו והתחייבו לשמור הסטאַטוס קוואָ. כל נוסח אחר – ה"ז חידוש והותרה הרצועה (ובפרט שכבר משתדלים לפצות את "הקנאים" שיציעו הנוסח "גיור ע"פ הרבנות הראשית". וד"ל).
לס"ב . כל ענין שיכול להוסיף בחיזוק התומ"צ וכו' מובן שכדאי הוא (אלא שצריך לחשוב2 שכרו כנגד כו' – חשש שכדרך המסלפים וכו' יענו: כיון שפרש"י אינו כפי' זה בהסוגיא – ה"ז ראי' שגם בנוגע לקונסרוטיבים כו' דעת רש"י כו'. – ושמעתי כבר "סברות" יותר חסרי-סברא מזה).
לס"ג . קראתי ב"איד" והרושם מובן. אבל יש מקום לומר שעתה טוב יותר שישתקעו הדברים ולא יזכרו עוד אפילו בתור קס"ד.
לפני כו"כ שנים הו"ל – כמדומני – מתורת הבעש"ט ערכין ע"ס הא"ב, ולא ראיתי אלא ח"א. ולכאורה כדאי הי' להמשיך. ואם עוברי רצונו, ר"ל – מוסיפים בס' חושך, עאכו"כ שצ"ל הוספה בס' אור ובפרט מן המאור 3 שבתורה. וזכות הרבים מסייעת.
הערות
- 1. מובן כו' : המדובר בענין תיקון חוק השבות ("מיהו יהודי"). ראה גם לעיל אגרת י'ב, ובהנסמן בהערות שם.
- 2. לחשוב שכרו כנגד כו' ע"פ אבות פ"ב מ"א.
- 3. מאור שבתורה תורת החסידות – ראה קרבן העדה לירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. הנסמן לעיל אגרת י'יא, הערה ד"ה מאור שבתורה.
משנה אבות ב׳:א׳ - הטקסט מספריא
רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה. ותפארת לו מן האדם, והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה. ושכר עבירה כנגד הפסדה. והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה. דע מה למעלה ממך. עין רואה. ואוזן שומעת. וכל מעשיך בספר נכתבין:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

