י'שעד
י'שעד
ב"ה, י"א ניסן, ה'תשל"ב
ברוקלין, נ.י.
מר בנימין שי' ורעיתו רינה תחי' בר-לב
שלום וברכה!
הנני לאשר בזה קבלת מכתביהם, ומקרב לב מודה אני להם עבור האיחולים והדברים הנלבבים בנוגע לפעילות אנשי חב"ד.
ולקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ברכתי שלוחה להם ולכל אשר להם לחג הפסח כשר ושמח ולחירות אמיתית, חירות מכל דאגות בגשם וברוח, ומכאן ולהבא אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, יהי' מנת חלקם.
והרי חירות אמיתית היא כלשון1 חכמינו זכרונם לברכה על הכתוב2 "חרות על הלוחות" – אל תקרי חרות (חי"ת קמוצה) אלא חירות, כולל גם חירות מכל ענינים הגורמים פירוד לבבות בישראל גוי3 אחד בארץ.
בכבוד ובברכה.
הערות
- 1. כלשון חכמינו : אבות פ"ו מ"ב.
- 2. על הכתוב תשא לב, טז.
- 3. גוי אחד בארץ שמואל-ב ז, כג. ועוד.
משנה אבות ו׳:ב׳ - הטקסט מספריא
אמר רבי יהושע בן לוי. בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב. ומכרזת ואומרת. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר. והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא. חרות על הלוחות. אל תקרא חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר. הרי זה מתעלה. שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

