י'לה

י'לה

ב"ה¹, ימי חנוכה, ה'תשל"א

ברוקלין, נ.י.

ש"ב הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים כו'

מו"ה חיים² שלום שי' הלוי

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב מיום נר חמישי דחנוכה. וכן ספרו תוספת³ רש"י. ות"ח ת"ח. ועיין בסיום המכתב.

ענין⁴ חנוכה . . .

כל הפ"נ יקראו, בל"נ, עה"צ.

בברכת מז"ט מז"ט לחתונת בנו אברהם צבי שי'.

נ.ב. לחביבותא דמילתא – בנוגע לספרו:

לפרש קרא שלא במקומו – ה"ז שלא כדרך הפשט ( שזהו ⁵ דרך פרש"י עה"ת) ואינו אופן לימוד עם בן חמש (למקרא), ובפרט כשהפי' בא לאחרי הכתוב שמפרשו ושאין מצויין ע"ז במקומו. ועכצ"ל שבמקומו אין צורך בפי', אבל הכתוב השני מעורר קושיא וכיו"ב בכתוב הא' ותירוצה ע"י פי' המחודש, או שהפי' המחודש הוא רק לרווחא דמילתא ובעת לימוד הכתוב הא' לא הי' מקום לזה או שלא הי' מקור לזה, או שבמקומו הפי' המחודש פשוט ואין צורך לפרשו, או טעם כיו"ב. ועפ"ז

בראשית ⁶ א, א : "את" – גם ע"פ דרך הפשט בא לרבות (ראה פרש"י שם ד, א-ב), אבל לפעמים בא רק ליופי הל' (שם א, ד ובמקומות אין ספור) ועפ"ז

במקומו אא"פ לרש"י לפרש את השמים גו' לרבות תולדותי' וכו' – שה"ז היפך פשט הכתובים שלאח"ז (שנברא כאו"א ביומו). ורק הקושיא בל' יהי מאורות (דלא כמש"כ לפנ"ז תדשא הארץ וכיו"ב) שמכריחה לומר שנבראו מכבר – מאפשרת לפרש את השמים לרבות כו' ולא (רק) ליופי כו'.

שם ג, יד : במקומו⁷ אין מקור להחידוש דקטע כו'. – ועפ"ז גם יומתק דיוק פרש"י בירמי' למדנו מכאן . וק"ל.

שם ⁸ , ג, יז : במקומו א"צ לפרשו שעצבון לאו דוקא רגש היפך שמחה, שהרי לפנ"ז ⁹ כבר פי' עצבונך צער (הבא ע"י גידול כו') יגיעה.

ולא הביא רש"י בקהלת פסוק זה, כ"א שלאחריו – כי בו המדובר ביגיעה גופנית בדוגמת המדובר בקהלת. וק"ל.

ועד"ז צל"פ בכ"מ .