ט'תקלד
ט'תקלד
ב"ה, חמשה עשר באב, ערב שבת-נחמו, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן1 שליט"א
שלום וברכה!
עם בוא ימי הסגולה חמשה עשר באב ושבת נחמו נזכר אני תמיד בזמן2 ותוכן פגישתנו ושיחתנו ובמתנה3 הכי יקרה דאגרות כתי"ק רבותינו נשיאינו בארגז העומד על שלחני תמיד.
ואתאפק לא אוכל לכתוב למר שורות אחדות ולכפול ברכתי למילוי כל הברכות4 שברכו אותו כל אחינו בני ישראל, וברכותי אני בתוכם, ועד לקיום הברכה הפנימית והעקרית שבימינו אלו, קיום היעוד5 נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
כאז גם עתה מצרף הנני בזה המאמר דא"ח6 שהו"ל בקשר עם בקורו של כ' אז כאן, והרי במיוחד בנוגע לתורה – נצטוינו מהכל יכול שבכל יום ויום יהיו בעיניך חדשים – כדיוק לשון רש"י מפרש התורה לדורו ולדורי דורות (דברים יא, יג; כו, טז), ולא כהסגנון7 בכמה מקומות "כחדשים" בכף הדמיון, כי אם חדשים .
בהוקרה ובכבוד ובברכה לבשו"ט בעניני הכלל והפרט והיחיד,
מ. שניאורסאהן
הערות
- 1. : שזר. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת ט'ת, ובהנסמן בהערות שם.
- 2. בזמן ותוכן פגישתנו ושיחתנו : במוצש"ק נחמו, י"ג מנחם-אב ה'תשכ"ו.
- 3. ובמתנה הכי יקרה : ראה לעיל חכ"ד אגרת ט'קצ, ובהנסמן בהערות שם.
- 4. הברכות שברכו אותו כו' : כנראה בקשר עם התמנותו שוב לנשיא ארץ ישראל – ראה לעיל אגרת ט'תסט, ובהנסמן בהערות שם.
- 5. היעוד : ישעי' מ, א.
- 6. המאמר דא"ח : ד"ה נחמו, תרכ"ו – כדלעיל חכ"ד אגרת ט'רז, ובהערות שם.
- 7. כהסגנון בכמה מקומות "כחדשים" : ספרי ופרש"י עה"פ ואתחנן ו, ו. שו"ע אדה"ז או"ח סס"א ס"ב (וש"נ).
רש"י על דברים ו׳:ו׳ - הטקסט מספריא
והיו הדברים האלה. וּמַהוּ הָאַהֲבָה? והיו הדברים האלה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר בְּהַקָּבָּ"ה וּמְדַּבֵּק בִּדְרָכָיו (ספרי):
אשר אנכי מצוך היום. לֹא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִדְיוּטְגְּמָא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִין לִקְרָאתָהּ; דְּיוּטְגְּמָא – מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַבָּאָה בְּמִכְתָּב (ספרי):
— What is the “love” that is here commanded? The next verse tells us: והיו הדברים האלה THESE WORDS [WHICH I COMMAND THEE] SHALL BE [UPON THINE HEART] — for thereby thou wilt arrive at a recognition of the Holy One, blessed be He, and wilt cleave to His ways (Sifrei Devarim 33:1).
אשר אנכי מצוך היום [THESE WORDS] WHICH I COMMAND THEE THIS DAY — this day— they should not be in thine eyes as an antiquated דיוטגמא which no one minds, but as one newly given which everyone gladly welcomes (Sifrei Devarim 33:2; cf. our first Note on p. 248 in the Silbermann edition of Exodus). — The word דיוטגמא in this Midrash signifies: a royal command committed to writing.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

