שיחת יום ה', ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ט
25
בס"ד. שיחת יום ה', ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ט.
– להתלמידים השלוחים שיחיו הנוסעים לאוסטרליא 189 , בחדרו הק' –
הנכם נוסעים לשם בהמשך לשלוחים הראשונים, ובמילא כבר עבר הענין דכל התחלות קשות 190 , כך, שיהי' לכם קל יותר 191 . אבל בגלל זה מוטל עליכם הענין – להוסיף כהנה וכהנה 192 , על מה שהם פעלו שם, הן בכמות והן (והעיקר) באיכות.
ועל זה ישנה ההבטחה 193 אדם מקדש עצמו מעט למטה (שהרי ככל שיגדל הקידוש, הרי זה מעט ולמטה בערך קידוש שלמעלה), אזי מקדשים אותו הרבה מלמעלה – בנוגע לעניניכם הפרטיים, ובנוגע לענינים הכלליים, ולהפיץ שם את המעיינות, בתוככי הפצת היהדות, ועד שיגיעו חוצה, ולקרב עי"ז ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
שתהי' נסיעתכם כשורה ובהצלחה, ותפעלו שם בהצלחה רבה ומופלגה, ונשמע מכם בשורות טובות במשך הזמן שתהיו שם, ותעמידו שם "צבאות הוי'" 194 .
(הראה בידו הק' על המצות, ואמר:) כל אחד מכם יקח "מיכלא 195 דאסוותא ומיכלא דמהימנותא" 196 – מצה שמורה שלימה 197 ושתי פרוסות 198 (וכ"א לקח את המצות).
וכמו"כ צ"ל אחיזה גם בזהב וכסף. ויהי' זה עבור הוצאות קטנות. הנכם יכולים להחליף על שטרות אחרים. מיד בבואכם לשם תתנו דולר אחד לצדקה, ודולר נוסף – עבור מעות חטים 199 (ונתן לכ"א ל"ו 200 דולר).
סעו בשמחה ובטוב לבב, ונשמע מכם בשורות טובות.
______ l ______
הערות
- 189. הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש חי"ד ע' 330. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.
- 190. מכילתא הובא בפרש"י יתרו יט, ה.
- 191. ברש"י שם: "יערב לכם מכאן ואילך". ועד"ז בזח"א קעד, א.
- 192. ראה סנהדרין כא, א.
- 193. יומא ספ"ג.
- 194. עיין המשך באתי לגני השי"ת פ"י (סה"מ תש"י ע' 125). "היום יום" יב ניסן.
- 195. זח"ב קפג, ב.
- 196. עיין "היום יום" טו ניסן – אבל כאן ה"ה לפני חהמ"צ.
- 197. ברכה שייכת לשלימה (ברכות לט, ב).
- 198. עיין (בכ"מ) ביאורי ב' הפרוסות חלק הקטן וחלק הגדול.
- 199. עיין שו"ע אדה"ז הל' פסח סתכ"ט ס"ו.
- 200. י"ל לחם וכסף וכו' – מוחין ומדות (ופ"ו), תומ"צ (שכללות המצות צדקה), תורת ישכר וזבולון וצדקת לחם וממון (תענית כג, ב). ואכ"מ.
רש"י על שמות י״ט:ה׳ - הטקסט מספריא
ועתה. אִם עַתָּה תְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא):
ושמרתם את בריתי. שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה:
סגלה. אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב') – כְּלֵי יְקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם, כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת; וְלֹא תֹאמְרוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת:
כי לי כל הארץ וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם:
ועתה AND NOW — if you will now take upon yourselves the observance of My commandments, it will be pleasant (easy) to you from now and henceforth, for every beginning is difficult (Mekhilta).
ושמרתם את בריתי AND KEEP MY COVENANT which I shall make with you regarding the observance of the Torah (cf. (Mekhilta).
סגלה means a cherished treasure, the same as (Ecclesiastes 2:8) “and treasures (וסגלת) of kings” — costly vessels and precious stones which kings store up. In the same manner shall ye be unto Me a cherished treasure more than other peoples (Mekhilta) . Now do not say that ye alone belong to Me and that I have no other peoples together with (besides) you, and what else, therefore, have I by which the special love I bear you can be made evident; this is not so,
כי לי כל הארץ FOR ALL THE EARTH IS MINE, but in My eyes and before Me they are as nought.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

