ר"ד ימים ראשונים דחג הפסח, בעת הסעודות, ה'תשכ"ח

235

בס"ד. ר"ד ימים ראשונים דחג הפסח, בעת הסעודות, ה'תשכ"ח.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג שאל אודות מ"ש בלקוטי טעמים ומנהגים להגדה ¹⁶¹⁰ בנוגע לקידוש ש"אין מדקדקין שימזוג אחר" (למרות מ"ש בשו"ע אדה"ז ¹⁶¹¹ ש"אם אפשר טוב .. (ש)אחר ימזוג לו") ¹⁶¹² – מדוע מדקדק כ"ק אדמו"ר שליט"א להיפך, שאינו מניח שימזוג אחר? והוסיף, שפעם מזגו לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.

כ"ק אדמו"ר שליט"א : מצד הטעמים שלי – אינני מניח שימזוג אחר. אבל כיון שאצל כ"ק מו"ח אדמו"ר אירע פעם3 שמזג אחר, כתבתי רק "אין מדקדקין שימזוג אחר".

אמנם, כיון שבדרך כלל הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר מוזג בעצמו, מסתבר שכך היתה גם הנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (ומה שפעם מזגו לו – הי' זה מצד מצב הבריאות כו'), והיינו, שלא הניח לכ"ק מו"ח אדמו"ר למזוג לו, אף שהי' מייקר ביותר שימוש אביו (וכמסופר ¹⁶¹³ שלפעמים הי' אדנ"ע קורא לכ"ק מו"ח אדמו"ר (ע"י הטלפון שהי' בין חדריהם) להצית עבורו סיגרי').

ב. הרש"ג : מהו הטעם שסדר ההגדה הוא בדרך שאלה ותשובה ¹⁶¹⁴ – הרי ידוע ¹⁶¹⁵ שענינו של חודש ניסן הוא מלמעלה למטה, וא"כ, מהו הצורך בענין השאלה?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : גם בענין שנמשך מלמעלה למטה, יש צורך שיהי' איזה ענין של עשי', וכפי שרואים בפסח מצרים, שאף שהגאולה היתה מלמעלה, שהרי "לא היו בידם מצוות .. כדי שיגאלו" ¹⁶¹⁶ , מ"מ, "נתן להם שתי מצוות, דם פסח ודם מילה כו'" ¹⁶¹⁷ .

ג. דובר אודות מ"ש בהתחלת "מגיד", "מגבי' הקערה שיש בה

236

המצות", ואעפ"כ צויין בלקוטי טעמים ומנהגים ¹⁶¹⁸ (ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר) ש"בבית הרב אין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות" ¹⁶¹⁹ .

וכן בנוגע להגבהת הכוס קודם אמירת "והיא שעמדה", שכתוב ש"צריך להגבי' הכוס ולכסות הפת", ואעפ"כ צויין "מנהג בית הרב: מכסין את הפת ורק אח"כ מגביהין את הכוס", וניתוסף שם: "והטעם י"ל כו'" ¹⁶²⁰ .

רש"ג : מהו ענין הגבהת הכוס?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : "כוס" – הו"ע המלכות, וענין הגבהת הכוס הוא – להגבי' ולרומם את הטבע (שקשור עם המלכות) למעלה מהטבע3.

רש"ג : האם זה קשור לענין האמונה שמודגש בחג הפסח?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : אין זה שייך לחג הפסח דוקא, שהרי גם בכל השנה מגביהים את הכוס.

[ואמר להרש"ג שי': בהמשך להמוזכר אודות ענין האמונה, הנה כאשר תאמינו בהבנין ¹⁶²¹ , אזי יבנה בפועל. וצוה לו לומר לחיים!...].

ד. דובר אודות הענין ד"כוסו של אלי'", שלא נזכר בפירוש בהגדה, כיון שזהו רק מנהג ¹⁶²² .

וכן דובר אודות מזיגת כוסו של אלי' אצל אדמו"ר מהוריי"צ, שלפעמים היתה קודם ברכת המזון ולפעמים לאחרי ברכת המזון ¹⁶²³ . ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לכאורה אינו מובן מהי הסברא למזוג כוסו של אלי' קודם ברכת המזון – שהרי ברכת המזון שייכת לסעודה (שחיובה בכל יו"ט, ולאו דוקא בליל הפסח), ואילו כוסו של אלי' אינו שייך לסעודה.

אך הענין הוא – ע"פ הידוע ¹⁶²⁴ שב' כוסות ראשונים הם כנגד גאולת מצרים (כנוסח הברכה: "אשר גאלנו כו'", לשון עבר), וב' כוסות אחרונים הם כנגד הגאולה העתידה, וכיון שגם כוס שלישי ש"אומר עליו

237

ברכת המזון" קשור עם הגאולה העתידה, לכן, בשעה שמוזגין כוס שלישי – קודם ברכת המזון – יש למזוג גם כוסו של אלי', "מבשר טוב" ¹⁶²⁵ , שיבוא קודם הגאולה העתידה.

ה. דובר אודות פתיחת הדלת לאמירת "שפוך חמתך" ("כדי לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין משום דבר, ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך הקב"ה את חמתו על הגוים" ¹⁶²⁶ ), שמנהג בית הרב "לפתוח כל הדלתות שבין החדר שבו עורכים הסדר ורה"ר (או החצר)" ¹⁶²⁷ , ונזכר גם ה"מעשה רב" שהגנבים היו מנצלים את ההזדמנות להציץ לתוך הבית כו'.

הרש"ג שאל על מ"ש בלקוטי טעמים ומנהגים18: "קרה ואדמו"ר בעצמו .. הלך לפתוח הדלת", אם הדבר אירע אצל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: רשמתי זאת ע"פ מה שראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא ¹⁶²⁸ .

ו. הרש"ג הזכיר ע"ד המבואר בחסידות ¹⁶²⁹ בנוגע לביאת אלי' לכל בית בישראל בעת פתיחת הדלת – כמו בנוגע לביאתו לכל ברית מילה, אף שיש כמה ברית מילה באותו זמן – שזהו רק ניצוץ מנשמת אלי'. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מהו הצורך לדבר על זה עכשיו? וכי הכוונה היא למעט ח"ו בענין הסדר? – על זה יכולים לדבר מחר, לאחרי הסדר.

*

ז. הרש"ג שאל אודות המאמר דליל ב' ¹⁶³⁰ , אם הוא מיוסד על מאמר של הצמח צדק. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שב"ביכל" מופיע מאמר זה בין שני מאמרים של הצ"צ, ומסגנון המאמר נראה שגם הוא של הצ"צ.

[הרש"ג שאל אם ביכל זה הגיע מרוסיא עכשיו? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיצא מרוסיא מזמן, והי' בארץ ישראל, והגיע לכאן עכשיו ע"י התלמידים שבאו מארץ ישראל ¹⁶³¹ ].

238

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שבכרך הבא של אור התורה להצ"צ, יודפס גם מאמר זה.

והוסיף: מתכריכי הכתבי-יד יצאו לאור בעזה"י בסדרת אור התורה עוד עשר או שנים-עשר כרכים!

ואח"כ אמר: פעם הייתי סבור שמ"ש אודות הצ"צ שכתב ששים אלף בויגן ¹⁶³² ה"ז בדרך גוזמא. אבל כשרואים כל מה שנדפס כבר, ומה שצריך עוד להדפיס – אין זו גוזמא כלל.

ח. דובר גם אודות מ"ש רבינו הזקן בשו"ע ¹⁶³³ אודות סעודת יום ב' דפסח: "טוב לעשות איזה דבר בסעודה ביום ב' לזכר סעודת אסתר שהיתה ביום זה שבו ביום נתלה המן".