שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפג המברך האיך יתנהג בכוס של ברכת המזון ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
ט ונותן עיניו בו כדי שלא יסיח דעתו ממנו ועל כן יש מי שפוסל כוס שפיו צר (שקורין קלו"ג גלא"ז) לברך עליו מפני שאינו יכול ליתן עיניו ביין שבתוכו ואין זה נכון שלא הצריכו ליתן עיניו ביין אלא בכוס שלא יסיח דעתו ממנו ומכל מקום לכתחלה יש לברך על כוס אחר (כדי שיוכל לשתות רביעית כאחת כמ"ש בסי' ק"צ מה שאי אפשר לעשות כן בקל בכוס שפיו צר) אבל אם אין שם כוס אחר בקלות יברך על זה ואין בו חשש פסול כלל:
נג ראה תוס' שבת עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, בשם בני נרבונא, דכל הני עשרה דברים הוו בכוס ולא ביין.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) תרלט דיני ישיבת סוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכמה היא אכילת עראי, כביצה, שכן דרך האדם לטעום פעם אחת מלא פיו חוץ לביתו, ומלא פיו הוא כביצה, שאין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצה.
2289 יומא פ, א (ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת). תוס' סוכה שם (דשיעור בית הבליעה כביצה).
*
בשיעורי אכילה מצינו כמה שיעורים זה גדול מזה: כזית (פחות מכזית אינה נקרא אכילה), כגרוגרת (אכילה חשובה), ככותבת הגסה (מיישבת דעתו של אדם), כביצה (אכילת עראי ויש בה כדי שביעה), ויותר מכביצה (אכילת קבע, סעודה קטנה), ג'־ד' ביצים (סעודה רגילה) וקביעות סעודה (ד' ביצים או יותר – רבו הדיעות).
לענין אכילה בסוכה שיעור אכילה הוא יותר מכביצה, אבל אכילה כביצה או פחות היא "אכילת עראי" ומדינא יכול לאכלה מחוץ לסוכה, וגם האוכלה בסוכה אין לו לברך "לישב בסוכה".
לענין ברכה אחרונה שיעור אכילה הוא "כזית", כדלעיל סי' קפד ס"ב (כזית שהוא שיעור אכילה, אבל פחות מכזית אינה נקרא אכילה כלל). ולכן מי שאוכל פחות מכזית מברך רק ברכה ראשונה, ואם אוכל כזית ויותר מברך אף ברכה אחרונה, כדלעיל סי' קסח ס"ז (ברכת המוציא אין לה שיעור, שאפילו אינו רוצה לאכול אלא פירור פחות מכזית צריך לברך המוציא, ולא נתנו שיעור כזית אלא בברכת המזון). מכל מקום גם אכילת "כזית" חשובה "אכילת עראי" ויכולים מדינא לאכלו מחוץ לסוכה, וגם כשאוכלים אותו בסוכה אין לברך "לישב בסוכה".
לענין עירובי חצרות והוצאה בשבת השיעור הוא כגרוגרת (שהיא תאנה), שהיא גדולה מן הזית, כדלעיל סי' תפו ס"א (והזית הוא קטן מהגרוגרת). והיא אכילה חשובה יותר לענין הוצאה בשבת, כמבואר במשנה שבת עו, ב (המוציא אוכלים כגרוגרת חייב). ולענין עירוב חצרות, כדלעיל סי' שסח ס"ג (כמה הוא שיעור העירוב ... כגרוגרת פת לכל אחד). אמנם גם אכילת "כגרוגרת" חשובה "אכילת עראי".
לענין אכילה בצום השיעור הוא ככותבת הגסה (תמר), שאכילה זו מיישבת דעתו של אדם, כדלעיל סי' תריב ס"א (האוכל ביום הכיפורים שיעור שכשהוא רעב תתיישב עליו דעתו באכילה זו, חייב כרת ... וקבלו חכמים הלכה למשה מסיני, ששיעור זה הוא ככותבת הגסה, והוא פחות מעט מכביצה).
ואפילו שיעור כביצה, שהוא שיעור גדול יותר מככותבת הגסה, שהוא שיעור אכילה ש"יש בה כדי שביעה" ונקראת סעודה, ולכן מועלת (לדעה אחת) לענין סעודה שלישית, כדלעיל סי' רצא ס"א (יכול לקיים אותה ... כביצה, ואף שכביצה היא סעודת עראי ... מכל מקום מאחר שיש בה כדי שביעה נקרא סעודה). ולכן מועיל שיעור כביצה אף לענין עירוב תבשילין, כדלעיל סי' תקכז ס"ג (כיצד מצות הנחת ערוב תבשילין נוטל בידו חתיכת פת שיש בה כביצה). ולענין נטילת ידים, כדלעיל סי' קנח ס"ב (אפילו פת גמורה, אם אינו אוכל אלא פחות מכביצה בלא קליפתה, יש להסתפק אם צריך נטילת ידים, לפי שפחות מכביצה אינו נקרא אוכל לענין טומאת אוכלין ... לענין נטילת ידים, לפיכך יטול ידיו ולא יברך). אמנם מכל מקום גם אכילה זו חשובה "אכילת עראי" ואפשר לאכלו מדינא מחוץ לסוכה, וגם כשאוכלים אותו בסוכה אין לברך "לישב בסוכה".
ודוקא כשאוכל פת יותר מכביצה, והיינו שאוכל משהו יותר מכביצה, חשובה אכילת קבע לענין אכילה בסוכה. ואף שלא נראה כן ברמב"ם, שכותב בהל' סוכה פ"ו ה"ו (אסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה, אלא אם אכל אכילת עראי, כביצה או פחות או יתר מעט). הרי שגם מעט יותר מכביצה הוא עדיין אכילת עראי, ורק כשאוכל שיעור "חשוב" יותר מכביצה חשובה אכילה זו אכילת קבע. מכל מקום נראה כאן, שאף משהו יותר מכביצה חשובה אכילת קבע לענין אכילה בסוכה.
ושיעור אכילת קבע הוא גם שיעור סעודה קטנה לענין אכילה קודם התפלה, כמבואר בשו"ע סי' רלב ס"ג (והא דאסור לאכול סעודה קטנה, היינו כשקובע לסעודה, אבל ... לאכול פת כביצה, כדרך שאדם אוכל בלא קבע, מותר).
והיינו דוקא "סעודה קטנה". אבל סתם "סעודה" היא ג' או ד' ביצים, כדלעיל סי' שסח ס"ג (שיעורו מזון ב' סעודות שהם ... כששה ביצים בינונית פת, ויש אומרים שב' סעודות הן כשמונה ביצים).
וגדול מזה הוא שיעור "קביעות סעודה", ויש בו כמה דעות, כמבואר בסדר ברכת הנהנין פ"ב ה"א-ב (שיעור קביעות סעודה ... רבו בו הדעות ... שש ביצים בינוניות ... חצי עשרון ... כשיעור ד' ביצים).
פתיחה בהקשר