שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקיט צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יו"ט ה
מקור מפורש
בדף זה
ה כלים שהם מפוצלים כגון מנורה של חוליות וכסא ושלחן שהם חתיכות חתיכות וכוס שהוא פרקים פרקים מותר להעמידן ביו"ט ובלבד שלא יתקע דהיינו שלא יחברם בחוזק וגבורה שלא יתחייב משום בונה או משום מכה בפטיש אבל כשאינו תוקע בחוזק מותר * אע"פ שבכל השנה דרכן להיות תקועין בחוזק אין חוששין שמא יתקע גם היום כמו שחוששין בשבת כמ"ש בסימן שי"ג ורע"ט לפי שיום טוב קל משבת לפיכך לא גזרו בו כל כך:
מא שבת מז, רע"ב. רמב"ם שם. שו"ע שם.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ו
אפילו נדלקה כבר בחול או בשבת שעברה , היא נקראת כלי , ודינה ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו .
251 תוס'
שם (אבל פתילה שלימה, שהיא כלי, הוה שרי, אי לאו דנעשה בסיס לדבר האסור). הובא ב תרומת
הדשן סי' פא (בתוס' פרק כירה דקאמר הנח לנר ופתילה, איתא להדיא דפתילה שלימה
חשיב כלי). שהובא ב ב"י סי' תקיד ד"ה וכתוב בתרומת הדשן. ומ"א
סוס"י תקא ס"ק טז (דפתילה כלי הוא), וכאן ס"ק יח (ופתילה מקרי
כלי, כמ"ש הב"י סי' תקי"ד בשם תרומת הדשן. ועיין מה שכתבתי
סוס"י תק"א. וכן כתבו התוס' בשבת דף מ"ז דפתילה שלימה מקרי כלי).
וכן הוא לקמן סי' תקיד ס"כ ( אסור לעשות פתילה,
דהיינו שאסור לגדלה לכתחלה ביום טוב, מפני שהוא מתקן כלי). סי' תקא סי"ח ( וכיון שאסור להדליקן ביום טוב, יש על שיורי
הפתילה דין כלי שמלאכתו לאיסור, שאין לטלטלו כי אם לצורך גופו או מקומו, כמ"ש
בסי' ש"ח).
ואף שאינה ראויה בשבת להדלקה ולשום השתמשות, אלא אחר השבת. מכל
מקום, כיון שהיתה כלי קודם השבת, ותחזור להיות כלי אחר השבת, נשאר עליה תורת כלי
גם בשבת. ונתבאר לעיל (הערה 210 ).
וראה קובץ דברי תורה ח"ג ע' מא. יגדיל תורה (נ.י.)
חמ"ה ע' קי.
*
וכל זה בשיורי פתילה, משא"כ שיורי לפידים הם מוקצה גמור,
כדלקמן שם ( אבל שיורי
הלפידים, כיון שאין ראויים להסקה ביום טוב, אסור לטלטלם אפילו לצורך גופן ומקומן,
לפי שאין עליהם תורת כלי כלל).
והיינו
כיון שהלפיד, שהוא בקעת של עץ, אין עליו תורת כלי כלל, כדלקמן סי' תקב ס"ח (ולא
התירו לטלטל עצים אלא להסקה בלבד, לפי שהן עומדין ומיוחדין לכך, אבל שלא לצורך
הסקה, אסור לטלטלן אפילו לצורך גופן ומקומן, מפני שאין עליהם תורת כלי כלל).
ואפילו
לדעה המתרת שם (ויש אומרים דעצים יבשים כיון שהן ראויים להסקה הרי הן מוכנים ליום
טוב, ואין עליהם דין מוקצה, ומותר לטלטלן אפילו שלא לצורך הסקה ושלא לצורך צלייה),
מכל מקום אין עליהם תורת כלי.
ולכן
במקום שהלפיד אינו ראוי להסקה, הוא מוקצה גמור.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכג דין השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת
מקור מפורש
בדף זה
לגבי הכוס לגמרי, ואין אוסרים טלטולו כלל :
86 מ"א
שם (ומשמע בשבת דף מ"ז בתוס', דאפילו יש בכוס פרורי פת ששרה בו העכו"ם,
מותר לטלטלו, ולא הוי בסיס לדבר אסור, דבטלי לגבי כוס). והוא בתוס' מז, א ד"ה
הוה (ואור"י דשיורי כוסות לא חשיבי למיהוי כוס בטל לגבייהו, אף על גב שאין
היתר עמהן בכוס).
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק כא
מקור מפורש
בדף זה
ועי' בגמרא שבת דף מ"ז,ב בפירש"י שמביא שהוא מין חגב, ואו' אח"כ ול"נ שהוא מין נמלה ע"ש.
פתיחה בהקשר