על העמוד
אגרות קודש כרך ג תקד
מקור מפורש
בעמוד זה
- ואולי עדיפא למהרי"ל רמז הנ"ל כי בר"ה הוא בנין המל' שהיא חקל ת"ק, משא"כ תפוח שהוא מחולק משאר פירות דשייך לז"א דוקא ולא למל' (זח"ב טו, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג בין המצרים מטות
מקור מפורש
בעמוד זה
16 ע"פ המבואר בפנים י"ל שיומתק מ"ש בזח"ב (טו, ב) דשקדים "מנהון מרירן ומנהון מתיקן. . כל רמיזא דגלי באורייתא חזינן דדינא הוי" (אף שמצינו שקידה לטוב, כנ"ל) — כי גם שקידה זו לטוב ענינה מה שמהפכים את ה"שקידה למוטב" (דינא קשיא) ל"שקידה לטוב". ועיין לקו"ת ס"פ קרח (נו, ב). וראה לקמן הערה 26.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בעמוד זה
ואולי עדיפא למהרי"ל רמז הנ"ל כי בר"ה הוא בנין המל' שהיא חקל ת"ק, משא"כ תפוח שהוא מחולק משאר פירות דשייך לז'א דוקא ולא למל' (זח"ב טו, ב)
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
127 איוב לח, לג. וראה זח"ב טו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
62 ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ב. מדרש תהלים ז, ח. יב, ז. זח"ב טו, רע"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
753 ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ב. מדרש תהלים ז, ח. יב, ז. זח"ב טו, רע"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1185 ראה תענית כג, א. זח"ב טו, ב. שבת נט, ב. תנחומא וירא יט.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפג דברים שנוהגים לאכול בראש השנה
מקור מפורש
בעמוד זה
76 טור (באשכנז שרגילין לאכול בתחלת הסעודה תפוח מתוק בדבש, לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה). רמ"א ס"א (ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש, ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה, וכן נוהגין).
וכן הוא בפסקי הסדור (בראש השנה בלילה ראשונה נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש בתחלת הסעודה).
והטעם שבחרו בתפוח נתבאר במהרי"ל הל' ראש השנה ס"ז ע' רעז (מאי טעמא למיכל תפוח, הא איכא כמה מיני מתוקים טפי. ויש ליתן טעם דרומז לשדה של תפוחים הידוע למקובלים, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה (תולדות כז, כז)). הובא בד"מ ס"ק ג, וט"ז ס"ק ב. והיינו כדאמרינן בתענית כט, ב (ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כריח שדה של תפוחים), ובזח"א רכד, ב (ועל דא כתיב ראה ריח בני כריח שדה, דא הוא חקל דתפוחין קדישין). ונתבאר בתורה אור וישב כח, א (בחינת חקל תפוחין, שהיא מלכות דאצילות). אגרות קודש ח"ג אגרת תקד (טעם לקיחת תפוח דוקא כתב מהרי"ל – הובא בד"מ – לרמז על חקל תפוחין קדישין. ולכאורה הול"ל דמרמז לזח"ג (קלג, ב) דכתב דמיני' – תפוחין דלעילא – חיי. ומזח"ג עד, א. ובשני המקומות מדבר בתפוחים ולא באתרוגים (תוד"ה פריו שבת פח, סע"א) כי משבחו בטעם מתוק ובג' גוונין. – ואולי עדיפא למהרי"ל רמז הנ"ל, כי בראש השנה הוא בנין המלכות, שהיא חקל תפוחין קדישין, משא"כ תפוח שהוא מחולק משאר פירות דשייך לז"א דוקא ולא למלכות (זח"ב טו, ב). וראה גם בפלח הרמון ח"א סא, ד טעם מרבנו הצמח צדק, לאכילת תפוח דוקא.
גם בחרוסת שבליל הסדר, נתבאר לעיל סי' תעג סל"ב (ויש לעשות החרוסת ... ותפוחים, זכר לתחת התפוח עוררתיך שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב), ושם (הערה רפה). אלא שטעם זה אינו שייך בראש השנה, רק הטעם האמור לעיל.
פתיחה בהקשר