על העמוד
אגרות קודש כרך כב ח'תקמד
מקור מפורש
בעמוד זה
ואורייתא קדושה אתקרי (זח"ג פ, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בעמוד זה
66 להעיר מזח"ג פ, סע"ב. ושם, ש,מילין דאורייתא לא מקבלין טומאה", ,איהי קיימא לדכאה לאלין מסאביי, ויתירה מזו : ,לא אתדכי בר נש לעלמין אלא במילין דאורייתא".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בעמוד זה
66 להעיר מזח"ג פ, סע"ב. ושם, ש,מילין דאורייתא לא מקבלין טומאה", ,איהי קיימא לדכאה לאלין מסאביי, ויתירה מזו : ,לא אתדכי בר נש לעלמין אלא במילין דאורייתא".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
62 להעיר מזח"ג פ, סע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
51 ברכות כב, א. זח"ג פ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
394 להעיר מזח"ג פ, סע"ב. ושם, ש"מילין דאורייתא לא מקבלין טומאה", "איהי קיימא לדכאה לאלין מסאבי", ויתירה מזו: "לא אתדכי בר נש לעלמין אלא במילין דאורייתא".
ויש לומר שגם ענין זה מרומז בברכות שם, במה שלמדו דין זה (שד"ת אינן מקבלין טומאה) מהכתוב (ירמי' כג, כט) "הלא כה דברי כאש" – כי האש, הרי לא רק שאינו מקבל טומאה, אלא הוא גם מטהר, ואדרבה: הוא עיקר המטהר (ראה סנהדרין לט, סע"א: "עיקר טבילותא בנורא הוא"). ולהעיר מר"ח שער האהבה פי"א (סד"ה ובענין טהרה ואילך) – הובא בלקו"ת שם.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני שיט
מקור מפורש
בעמוד זה
עא כן הוא בכל דפוסי ס' כש"ט שראיתי , וצ"ע . ונראה לי שצ"ל "שפ' רמאז"ל" , כלומר שפירש ר"מ אלשיך ז"ל , שבספרו תורת משה דק ברוב הדיוקים הנזכרים כאן .
----- הערות וציונים -----
דפי' דשמרם בשביל רב השכר – ראה פרש"י עה"פ.
אלא לעסוק בתפלה ותורה – ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. ילק"ש ומדה"ג ר"פ ויקהל. טושו"ע או"ח סי' רצ ובנו"כ שם. וראה זח"ג קעד, רע"א ובהג' החיד"א שם. וראה לקמן סי' תב, ובהוספות סי' רלז.
וכל רוגזין וכל דינין כו' – ראה זח"ב קלה, ריש ע"ב. וראה שם פח, סע"ב. זח"ג רמג, רע"א ושם רפח, ב. וראה מדרש תהלים צב, ה.
כמ"ש בסידור האריז"ל כו' – בסידור הר"ש שם. וראה פע"ח שער השבת פ"ח. חסד לאברהם מעיין ב נהר מט.
מרגיש יותר בצאת השבת כו' – להעיר מס' זכרון זאת להחוזה, בהשמטות לפ' תשא: שמעתי שדקדק הרב האיש האלקים קדוש ר"י הבעש"ט למה אנו אומרים זה בתחלת השבת שבת וינפש כדרש וי אבדה נפש, די לזה בשעתה במוצ"ש, וידוע מה שתירץ הוא ז"ל להוסיף לנו אהבה ושמחה משבת קודש בזכרנו כי אח"כ תפסוק הנשמה היתירה הגדולה של שבת כאשר האריך במשל ומליצה. וכ"כ בשפת אמת ר"פ תשא (סד"ה וכתבו).
השבת ניתן כו' לעסוק בתורה כו' – להעיר מזח"ב פח, סע"ב וזח"ג קעד, רע"א, ולעיל ד"ה אלא לעסוק.
דנזהר י"ל לשון זוהר הרקיע – ראה צוה"ר סי' א (לעיל בריש הספר, צוואה אות א). לקמן בהוספות סי' צו ובהערות שם.
חכמת התורה הק' מזככת כו' – ראה צוה"ר סי' כט. וראה זח"ג פ, סע"ב ושם קנג, א.
כמ"ש לעבדה ולשמרה כו' – ראה תיב"ע ות"י עה"פ. פדר"א פי"ב. ספרי פ' עקב פיס' מא. ועיין פרדס רמונים להרמ"ק של"א פ"ו.
שילמוד השומע מהם עצה כו' – ראה ע"ז יז, ריש ע"ב ופרש"י שם. ספרי האזינו סוף פי' שכב. זח"א יא, א. זח"ב פב, סע"ב ושם צו, סע"ב. זח"ג נג, ב ושם רב, ריש ע"ב ורס, רע"א. רמב"ם סוף הלכות שחיטה וסוף הלכות תמורה.
והשומע ד"ת לא יאמר כו' – להעיר מעירובין סד, א כל האומר כו'.
מלובש בזיווא דנהורא – ראה בר"ר ספ"כ. תקו"ז סתנ"ח צב, ב.
שפ"ר מאז"ל – ראה מה שכתבתי כאן בשוה"ג, והוא בתורת משה להרמ"א תרומה כה, ח-ט.
יעשה עצמו מרכבה כו' – ראה לעיל סי' קעד ולקמן סי' שנ.
כדפי' השל"ה ז"ל – בשם ס' עבוה"ק לרמא"ג (ח"ג פכ"ו) וס' הפרדס להרמ"ק (שכ"ב פ"ב), מיוסד על ס' שערי אורה לרי"ג שער א עיי"ש.
שהי' מעתיקים פה במשכן הזה כו' – ראה זח"ב נט, ב (ר"מ), ושם רלא, ב ורלה, ב (תוס'). ולהעיר ממדרש תדשא, בראשית ב. רבינו בחיי לתרומה כה, ח-ט. דרשות ר"י אבן שועיב, פ' תרומה. פרדס רמונים של"א פ"ח.
והמנורה כו' אפילו משה רבינו ע"ה כו' – ראה תו"ש פ' תרומה כה, לא אות קצח ובהערות שם.
פתיחה בהקשר