צו פרק יט

הָא אִתְּמַר, דִּבְמַדְבְּחָא סַלְּקָא וְאִתְחַזֵּי אוּרִיאֵ"ל, כְּחֵיזוּ דְּחַד אַרְיָא תַּקִּיפָא, רְבִיעַ עַל טַרְפֵיהּ. וַהֲווּ חָמָאן כַּהֲנֵי וְיִשְׂרָאֵל, וְחַדָּאן, דַּהֲווֹ יַדְעִין דְּאִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְאֶשָּׁא אָחֳרָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא נָחִית, לְקַבְּלָא אֶשָּׁא תַּתָּאָה, כְּדֵין בַּר נָשׁ אָזִיל (נ"א דחיל) וְאִזְדַּעְזָע קָמֵי מָארֵיהּ, וְתָב בְּתִיּוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא.

לְמַלְכָּא דְּשַׁדְּרוּ לֵיהּ דּוֹרוֹנָא, וְאִתְיְישָׁר קָמֵיהּ, אָמַר לְעַבְדֵיהּ, זִיל וְטוֹל דּוֹרוֹן דָּא, דְּאַיְיתִיאוּ לִי. כַּךְ אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוּרִיאֵ"ל, זִיל וְקַבִּיל דּוֹרוֹנָא דִּבְנַי מַקְרִיבִין קָמַאי. כַּמָה חֶדְוָוה מִשְׁתַּכְּחֵי בְּכֹלָּא, כַּמָה בְּסִימוּתָא בְּכֹלָּא מִשְׁתְּכַח, כַּד כַּהֲנָא וְלֵיוָאָה, וְהַהוּא דְּמַקְרִיב קָרְבְּנָא, מְכַוְּונֵי לְקָרְבָא קָרְבְּנָא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּיִחוּדָא שְׁלִים.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (ויקרא ט׳:כ״ד) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְיָ' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעוֹלָה וְגוֹ'. דָּא אוּרִיאֵ"ל, דְּנָחִית בְּחֵיזוּ דְּאֶשָּׁא בְּשַׁלְהוֹבָא, עַד דְּנָחִית לְמַדְבְּחָא, לְקַבְּלָא דּוֹרוֹנָא וְאִתְחַזֵּי כְּאַרְיֵה רַבְרְבָא, רְבִיעַ עַל קָרְבְּנָא.

וְכַד יִשְׂרָאֵל לָא אִשְׁתְּכָחוּ זַכָּאִין, אוֹ הַהוּא דְּמַקְרִיב קָרְבְּנָא לָא קָרִיב כַּדְקָא יָאוּת, וְלָא אִתְקַבָּל קָרְבָּנֵיהּ, הֲווֹ חָמָאן דְּלָא סָלִיק תְּנָנָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, וַהֲוָה קָם חַד רוּחָא מִנוּקְבָּא דְּצָפוֹן, וְעָאל לְמַדְבְּחָא, וַהֲווּ חָמָאן דִּיּוּקְנָא דְּחַד כַּלְבָּא חֲצִיפָא, רְבִיעַ עַל קָרְבְּנָא. כְּדֵין הֲווֹ יַדְעֵי דְּלָא אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָא הַהוּא קָרְבְּנָא.

לְמַלְכָּא דְּשַׁדְּרוּ לֵיהּ דּוֹרוֹן, חָמָא לֵיהּ מַלְכָּא דְּלָאו אִיהוּ כְּדַאי לְקָרְבָא קַמֵּיהּ, אָמַר מַלְכָּא, אֲסִיקוּ הַהוּא דּוֹרוֹנָא, וְהָבוּ לֵיהּ לְכַלְבָּא, דְּלָאו אִיהוּ כְּדַאי לְאַעֲלָא קָמַאי. כַּךְ בְּשַׁעֲתָא דְּקָרְבְּנָא אִתְקְרִיב, וְלָא אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָא, דּוֹרוֹנָא לְכַלְבָּא אִתְמְסַר. וּבְגִין כָּךְ הֲווֹ חָמָאן, דִּיּוּקְנָא דְּכַלְבָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא.

תָּא חֲזֵי כְּתִיב (ויקרא ט׳:כ״ד) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְיָ' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעוֹלָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, דָּא אוּרִיאֵ"ל, דְּאִתְחֲזֵי בְּשַׁלְהוֹבִיתָא דְּאֶשָּׁא עַל מַדְבְּחָא, כְּמָה דְּאִתְּמַר רְבִיעַ עַל קָרְבְּנָא. וּכְדֵין חֶדְוָותָא הֲוָה בְּכֹלָּא, דְּהָא אִתְקַבָּל בְּרַעֲוָוא, כְּמָה דִּכְתִּיב, וַיֵּרָא כְבוֹד יְיָ' אֶל כָּל הָעָם. וְאִי לָא הֲוָה עִרְבּוּבְיָא דִּבְנֵי אַהֲרֹן, מִן יוֹמָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, לָא אִשְׁתְּכַח רַעֲוָא הָכִי לְעֵילָּא וְתַתָּא.