פנחס פרק קכב

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד, הָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, לְמַלְכָּא דְּזַמִּין אוּשְׁפִּיזִין, לְבָתַר דְּשָׁלַח לוֹן, אָמַר לְאִלֵּין בְּנֵי בֵּיתָא דִּילֵיהּ, אֲנָא וְאַתּוּן נַּעְבִיד סְעוּדָה קְטַנָּה. וּמַאי עֲצֶרֶת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל א ט׳:י״ז) זֶה יַעְצוֹר בְּעַמִּי, וְלֵית עֶצֶר אֶלָּא מַלְכוּת. מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, עָבִיד סְעוּדָתָא רַבְרְבָא, וּמִסִּטְרָא דְּמַלְכוּתָא, סְעוּדָתָא זְעֵירָא. וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ, רֶמֶז סֵפֶר תּוֹרָה לְתִפְאֶרֶת, שְׁכִינְתָּא עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אֲמַאי מִסִּטְרָא דְּאִמָּא עִלָּאָה, זַמִּין לְכָל מְמָנָן דְּכָל אוּמִין, וּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, לָא זַמִּין אֶלָּא לְאוּמָה יְחִידָה, לָקֳבֵל פַּר יְחִידָא.

אָמַר לֵיהּ בְּרִי, שַׁפִּיר שְׁאִילַת. בְּגִין דְּמַלְכוּת אִיהִי רְמִיזָא לִבְרַתָּא, דְּאִיהִי צְנוּעָה בְּבֵית אָבִיהָ וְאִמָּהּ. וְאִיהִי אֲרוּסָה וְלָא נְשׂוּאָה. לָאו אוֹרַח אַרְעָא, לְמֵיכַל עִם אוֹשְׁפִּיזִין. אֲבָל אִימָּא דְּהִיא נְשׂוּאָה, אוֹרַח אַרְעָא אִיהוּ (למיכל עם אורחי) בָּתַר דִּמַזְמִּין בַּעְלָהּ אוֹשְׁפִּיזֵי, לְמֵיכַל עַל פָּתוֹרָא עִם בַּעְלָהּ. וְאִי אִינּוּן אוּשְׁפִּיזִין נֻכְרָאִין, לָא אַכְלֵי עִמְּהוֹן, לָא אַבָּא, וְלָא אִמָּא, וְכָל שֶׁכֵּן בְּרַתָּא. וּבְגִין כַּךְ בִּסְעוּדָתָא דְּשִׁבְעִין מְמָנָן, לָא אִשְׁתְּתַּף לְמֵיכַל עִמְּהוֹן, חַד מִן מָארֵי מַלְכָּא, בְּגִין דְּאִינּוּן נוּכְרָאִין. אָמַר לֵיהּ ודַּאי כְּעַן אִתְיַישְּׁבַת מִלָּה בְּלִבָּאִי, עַל בּוּרְיֵיהּ.