על העמוד
אגרות קודש כרך ד תתכ
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"א קפ"ד, א) שהוכפל בו כי טוב, הוא יום ההילולא רבא של אדמו"ר הרב המגיד ממעזריטש - תלמידו הגדול וממלא מקומו של אדמו"ר הבעש"ט - אשר את מימיהם אנו שותים ולאורם אנו הולכים,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רסא
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"א קפ"ד, א) שהוכפל בו כי טוב, הוא יום ההילולא רבא של אדמו"ר הרב המגיד ממעזריטש - תלמידו הגדול וממלא מקומו של אדמו"ר הבעש"ט, אשר את מימיהם אנו שותים ולאורם אנו הולכים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שז
מקור מפורש
בעמוד זה
ראה זח"א (קפ"ד, סע"ב) ובזהרי חמה שם - הובא בהצ"צ לתהלים (יט, ח, סק"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
קרוב יום התשעה עשר בכסלו, יום ג' (לסדר את אחי אנכי מבקש, זח"א קפ"ד, א) שהוכפל בו כי טוב, הוא יום ההילולא רבא של אדמו"ר הרב המגיד ממעזריטש -- תלמידו הגדול וממלא מקומו של אדמו"ר הבעש"ט, אשר את מימיהם אנו שותים ולאורם אנו הולכים,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
34 ראה זח"א קפד, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 עה"פ. וראה גם יל"ש עה"פ (רמז תתקצג). זהר ח"א קפד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
31 סוטה יא, רע"א, הובא בפרש"י עה"פ. ב"ר עה"פ (פפ"ד, יג). זח"א קפד, רע"א*.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
265 ראה גם זח"א קפד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 עה"פ. וראה גם יל"ש עה"פ (רמז תתקצג). זהר ח"א קפד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
31 סוטה יא, רע"א, הובא בפרש"י עה"פ. ב"ר עה"פ (פפ"ד, יג). זח"א קפד, רע"א*.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ד דיני נטילת ידים
מקור מפורש
בעמוד זה
521 זח"א קפד, ב (ועד דיתעבר זוהמא מן ידוי לא יברך) . הובא לעיל סי' א ס"ז ( בזוהר החמירו מאד שלא לברך ולא ללמוד, וכן שלא ליגע במלבושיו, וכן שלא לילך ד' אמות, בעוד רוח הטומאה שורה על הידים קודם נטילת ידים שחרית).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ד דיני נטילת ידים
מקור מפורש
בעמוד זה
546 ב"י (מדברי הזוהר שכתבתי נראה דלא מהני להעביר הזוהמא אלא על ידי עירוי כלי דוקא). והוא בזח"א קפד, ב (בעי חד כלי לתתא וחד כלי מלעילא, בגין דיתקדש מההוא דלעילא).
וכן הוא לקמן מהדורא קמא סי"ב (אפשר שאין רוח רעה מסתלקת מהידים אלא על ידי עירוי ג' פעמים מהכלי). וכיון שאינם מטהרים אלא בשפיכה, אם כן נטמאו המים בנגיעתו בהם, כדלקמן שם (שמיד ששכשך ידיו פעם ראשונה בתוך הכלי נטמאו כל המים שבכלי).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ד דיני נטילת ידים
מקור מפורש
בעמוד זה
773 ברכות נא, א (ואל תטול ידיך ממי שלא נטל ידיו). זח"א קפד, ב (לא יטול אלא מן ידא דאדכי בקדמיתא, דכתיב (חקת יט, יט) והזה הטהור על הטמא). שו"ע סעיף יא (לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרית). מ"א ס"ק ח (משום והזה הטהור על הטמא). ט"ז ס"ק ז (דכתיב והזה הטהור על הטמא).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ד דיני נטילת ידים
מקור מפורש
בעמוד זה
777 שו"ת הרשב"א ח"א סי' קצא (ומשכשך ידיו בתוך הכלי, בין בשחר בין בשעת אכילה, שפיר דמי, מדאמרינן בכיור (תשא ל, יט) ורחצו אהרן ובניו ממנו, ולא בתוכו, שמע מינה הכא הוא דכתיב ממנו, הא בעלמא אפילו בתוכו שפיר דמי. וכן נמי להטביל ידיו בנהר שפיר דמי). אבל בזח"א קפד, ב (בעי חד כלי לתתא וחד כלי מלעילא, בגין דיתקדש מההוא דלעילא). וכתב על זה ב"י (אבל מדברי הזוהר שכתבתי נראה דלא מהני להעביר הזוהמא אלא על ידי עירוי כלי דוקא). ט"ז ס"ק ח (שמדברי הזוהר נראה דבעינן כלי). ולכן מסיק בשו"ע שם (אם שכשך ידיו בשלש מימות מחולפים, יש להסתפק אם עלתה לו להעביר רוח רעה שעליהן).
אמנם לעיל מהדורא בתרא ס"ב נפסק בפשיטות (אין המים מטהרים הידים אלא בשפיכה).
*
וכן לענין נטילת ידים שחרית מפני שהוא כבריה חדשה, נתבאר לעיל ס"ב (בנטילה זו אין צריך שיבואו המים על ידיו מכח אדם דוקא, אלא אפילו שפשף ידיו בתוך כלי של מים עלתה לו נטילה), ושם נסמן (הערה יג ).
אמנם לעיל מהדורא בתרא ס"א (תקנת חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר לבד, ולא בשביל נקיון כפים לתפלה, אלא ... להתקדש בקדושתו של מקום ברוך הוא על ידי זריקת מים טהורים מן הכלי, ככהן המקדש ידיו מן הכיור). וכן הוא בפסקי הסדור סי"ב-ג (גם צריך ליזהר אפילו לעכב ... ומכח אדם ... לפי שכל נטילה הפסולה לסעודה אין לברך עליה בשחר).
ויש בכל זה (גם בנטילת ידים לסעודה) הפרש בין טבל ידיו בכלי לבין טבל ידיו בנהר, ובין טבל ידיו במי גשמים שבחפירת קרקע לבין טבל ידיו במי מעין, ובין אם יש בחפירת קרקע מ' סאה לבין אין בו מ' סאה. ויתבאר כל זה לקמן סי' קנט סכ"א-ד, ופסקי הסדור שם (הערה פח ).
פתיחה בהקשר