ויקרא פרק יב

כְּתִיב (שמות י״ט:י״ט) מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, בַּאֲתַר דָּא אִתְכְּלִלוּ מִלִּין עִלָּאִין, הָא אוּקְמוּהָ וְהָאֱלֹהִים יַעֲנְנּוּ בְקוֹל, בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, בְּהַהוּא קוֹל דְּאָחִיד בֵּיהּ מֹשֶׁה. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא דְּהָא אִפְּכָא הֲוָה, דִּכְתִּיב (שמות כ׳:א׳) וַיְדַבֵּר אֱלהִים, וְהָכָא כְּתִיב מֹשֶׁה יְדַבֵּר.

אֶלָּא אִית דְּאַמְרֵי, בְּגִין דִּכְתִּיב, (שמות כ׳:ט״ז) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים. וְעַל דָּא מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלהִים יַעֲנֶנּוּ. בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא מִפּוּמָא דְּמֹשֶׁה (רס"ו) בִּלְחוֹדוֹי, וְדָא הוּא דְּאוּקְמוּהָ, קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אַמָרָן. מֵעַצְמוֹ לָא תָּנֵינָן, אֶלָּא מִפִּי עַצְמוֹ, הַלָּלוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה. וְהַלָּלוּ מִפִּי עַצְמוֹ, מִפִּי הַהוּא קוֹל דְּאָחִיד בֵּיהּ, דְּאִקְרֵי הָכִי. וְשַׁפִּיר מִלָּה.

וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב אַמְרֵי, אַף עַל גַּב דְּאוֹרַיְיתָא מִפִּי הַגְּבוּרָה אִתְּמַר כּוּלָהּ, מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּמוֹ כֵּן אִתְּמַר. וּמַאי אִיהוּ. כְּגוֹן קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה. וּלְבָתַר אִתְּכְּלִילָן בִּגְבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. מֹשֶׁה יְדַבֵּר, דָּא קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, דָּא גְּבוּרָה, דְּאוֹדֵי לֵיהּ לְהַהוּא קָלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל בְּהַהוּא קוֹל דְּמֹשֶׁה. והַשְׁתָּא מַאן דְּפָתַח בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, (אנן אחדי נודן ליה, אמהו נסיב ומאן דפתח) לִיפְתַּח ויֵימָא, יָתְבוּ.