על העמוד
אגרות קודש כרך כז י'קעט
מקור מפורש
בעמוד זה
6 ועשי' לעילא זח"ג קח, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסב
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג קח, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
31 להעיר מרע"מ ריש פרשתנו (זח"ג קח, ב): "פקודא דא לשבות בשנה השביעית כו' ואבתרי' להשמיט כספים בשביעית כו'". ובויק"ר שם: וא"ת אינו מדבר בשומרי שביעית נאמר כאן עושי דברו ונאמר להלן וזה דבר השמיטה מה דבר שנאמר להלן בשומרי שביעית הכתוב מדבר אף דבר האמור כאן בשומרי שביעית הכתוב מדבר.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
264 זהר ח"ג קח, רע"ב. ח"א קטו, א (הובא בלקו"ת פינחס עח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
94 זהר ח"ג קח, רע"ב. ח"א קטו, א (הובא בלקו"ת פינחס עח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
231 זהר ח"ג קח, רע"ב. ח"א קטו, א (הובא בלקו"ת פינחס עח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1262 זהר ח"ג קח, רע"ב. ח"א קטו, א. הובא בלקו"ת פינחס עח, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1115 זהר ח"ג קח, רע"ב. ח"א קטו, א (הובא בלקו"ת פינחס עח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
39 ראה זהר ח"ג קח, ב. ח"א קטו, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
37 ברכות ו, ב. שם כו, ב. זח"ג קט, רע"א (ברע"מ). ועוד.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני שצה-ב
מקור מפורש
בעמוד זה
פג שינה סדר הדברים , הוסיף והשמיט כו' . וזהו לשון המדל"י (ולהעיר שבמקבילו באו"ת יש כו"כ שנויי נוסחאות) :
צריך כל אדם להיות תמיד דבוק בתענוג רוחני, וגם כשיזדמן לו תענוגים מתענוגי הזמן ( נ"א עוה"ז), כמו בשבת ויו"ט, יהיה דבוק בתענוג רוחני שבדבר ההוא, שהוא החיות של הדבר, ולא לחומריות הדבר, שע"י שהוא דבוק בתענוג רוחני נזכר אצל השי"ת, שגם הוא ית' דבוק בתענוג רוחני שאין אנו יכולים להשיגו, אבל כשהוא דבוק לחומריות הדבר כגון אוכל. . . אדרבה בזה הוא מרוחק מהבורא ית'. . . והנה כשישראל (כבפנים , עד מתענוגי הזמן), וגם החיות של תענוג זה מעורר חשק עם חומריות וקליפות התענוג ההוא, כי החיות הוא ניצוץ קדוש. . . כי הניצוצות חשקם לדבק באביו, וע"כ הוא ג"כ בשמחה. ואם יהיה האיש הזה איש נלבב, אזי ידבק את עצמו עי"ז יותר להש"י במחשבתו, שהרי המחיה הדבר ההוא שנפלה במחשבתו הוא חכמה, כי כולם בחכמה עשית כנודע, וכתיב ה' בחכמה, דהיינו שכח הבורא שורה בחכמה. א"כ לפי זה יש חלק אלהות במח"ז, כח הפועל המחיה אותו הדבר, ותיכף מלביש א"ע באהבה ויראה מפני ניצוץ הקדוש שבאותו דבר, באמרו בלבו, כיון שאלולי חלק אלהות המחיה את הדבר לא היה יכול להיות, א"כ למה לי לדבק בחומריות הדבר, מוטב שאדבק בחיותו, והוא כח מכחות השי"ת. ולכן מתדבק באהבה ויראת הבורא ית', ובזה מעלה ניצוץ שבתוך הדבר ההוא. וכן באכילה ושארי תענוגים בכונה הנ"ל מעלה ניצוצות מתוכם, לכן שניהם רוצים ( נ"א : רצים) בשמחה, הניצוץ והקליפות.
----- הערות וציונים -----
(ההערות על סדר נוסח המקורי)
יהיה דבוק בתענוג הרוחני כו' – ראה לעיל סי' שז ובהערות שם.
שגם הוא ית' דבוק כו' – להעיר ממדל"י סי' א, ושם סי' – (ק).
קלא נפיק כו' – ראה זח"ב קלד, ב וזח"ג קט, סע"א.
ותיכף כו' באמרו בלבו כיון כו' – עיין צוה"ר סי' – ובהערות שם.
וכן באכילה כו' – ראה לעיל סי' נג וריח, ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקסז
מקור מפורש
בעמוד זה
1011 עשי' לעילא: זח"ג קח, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'סח
מקור מפורש
בעמוד זה
1241 ועשי' לעילא: זח"ג קח, ב.
פתיחה בהקשר