בהעלותך פרק יא

(במדבר ח׳:כ״ד) זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם וְגוֹ'. תָּא חֲזֵי, לֵיוָאָה בַּר חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִין שְׁנִין יִפְלַח בַּר חַמְשִׁין שְׁנִין סְלִיק לְדוּכְתֵּיהּ וְאִתְעַטָּר. וְחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִין יִפְלַח דְּהָא בַּר נָשׁ (ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין). כַּד סָלִיק לְהַאי דַּרְגָּא דְּחַמְשִׁין שְׁנִין וּלְהָלְאָה, נָחִית מִן תּוּקְפָּא דְּאֶשָּׁא דְּבֵיהּ, וְכֵיוָן דְּאֶשָּׁא וַחֲמִימוּתָא אִתְקָרִר, הָא פָּגִים לְהַהוּא אֲתָר דְּאִתְקְשַׁר בֵּיהּ.

וְעוֹד, דְּקָלָא דְּזִמְרָא לָא אִתְקְשַׁר בַּהֲדֵיהּ כָּל כַּךְ. וְקָלָא בָּעֵי דְּלָא יִתְפְּגָם, אֶלָּא בָּעֵי לְאִתָּקְפָא, דְּהָא בַּאֲתָר דְּדִינָא תַּקִּיף קַיְּימָא, וְלָא בְּחַלְשָׁא. וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי דְּלָא יַפְגִּים הַהוּא אֲתָר דְּאִתְקְשַׁר בֵּיהּ, דְּאִיהוּ דִּינָא תַּקִּיפָא, וְלָא חַלְשָׁא, וְעַל דָּא לָא בָּעֵי לְאַחֲזָאָה חוּלְשָׁתָא כְּלָל בְּכָל סִטְרִין. זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְיִנְדַּע אוֹרְחוֹי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא סָטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, דִּכְתִיב (הושע י״ד:י׳) כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ.