אחרי מות פרק טו

פָּתַח רִבִּי אַבָּא וְאָמַר (שיר השירים א׳:י״ב) עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח וְזַמִּין בְּטוּרָא דְּסִינַי, לְמֵיהַב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ, יִשְׂרָאֵל יָהֲבוּ וּסְלִיקוּ רֵיחָא טַב, דְּקָאִים וְאָגִין עָלַיְיהוּ לְדָרֵי דָּרִין. וְאָמְרוּ, (שמות כ״ד:ז׳) כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. דָּבָר אַחֵר עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, בְּעוֹד דְּסָלִיק מֹשֶׁה לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא מְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְחֲקָק בִּתְרֵי לוּחֵי אֲבָנִין, יִשְׂרָאֵל שָׁבְקוּ הַהוּא רֵיחָא טָבָא דְּהֲוָה מִתְעַטֵּר עָלַיְיהוּ, וְאָמְרוּ לָעֵגֶל, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

הַשְׁתָּא הַאי קְרָא בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא הוּא, תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (בראשית ב׳:י׳) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, הַאי נַהֲרָא אִתְפְּשָׁט בְּסִטְרוֹי, בְּשַׁעֲתָא דְּמִזְדְּוַּוג עִמֵּיהּ בְּזִוּוּגָא שְׁלִים, כָּדֵי הַאי עֵדֶן (זווגא) בְּהַהוּא נָתִיב, דְּלָא אִתְיְידַע לְעֵילָּא וְתַתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב כ״ח:ז׳) נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט. וְאִשְׁתְּכָחוּ בִּרְעוּתָא (שמות ע"ז, נ"ה, ס"ד ע"ב) דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן תְּדִירָא חַד מֵחַד. כְּדֵין נָפְקִין מַבּוּעִין וּנְחָלִין, וּמְעַטְּרִין לְבֵן קַדִּישָׁא, בְּכָל אִינּוּן כִּתְרִין, כְּדֵין (שמות כ"ד ע"א) כְּתִיב (שיר השירים ג׳:י״א) בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא יָרִית הַהוּא בֵּן אַחֲסַנְתָּא דַּאֲבוֹי וְאִמֵּיהּ, כְּדֵין הוּא אִשְׁתַּעֲשַׁע, בְּהַהוּא עִנּוּגָא וְתַפְנוּקָא.

וְתָאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה בְּתַפְנוּקֵי מַלְכִין, יָתִיב בְּעִטְרוֹי, כְּדֵין כְּתִיב עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. דָּא יְסוֹד דְּאַפִּיק בִּרְכָאן לְאִזְדַּוְּוגָא מַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּמַטְרוֹנִיתָא. (בהא דרגא) וּכְדֵין אִתְיַיהֲבוּן בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, (ונפקין) וּמִתְבָּרְכָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְהַשְׁתָּא הָא בּוּצִינָא קַדִּישָׁא מִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי דְּהַאי דַּרְגָּא, וְהוּא וְחַבְרַיָּיא סְלִיקוּ תּוּשְׁבְּחָן מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְהִיא מִתְעַטְּרָא בְּאִינּוּן תּוּשְׁבְּחָן. הַשְׁתָּא אִית לְאַפָּקָא בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ חַבְרַיָּיא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, בְּהַאי דַּרְגָּא קַדִּישָׁא, וְרִבִּי אֶלְעָזָר (ס"א דרבי אלעזר) בְּרֵיהּ לֵימָא מֵאִינּוּן מִלִּין מְעַלְּיָין דְּאוֹלִיף מֵאֲבוֹי.