על הסימן
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצז דין בשמים להבדלה ה
מקור מפורש
בסימן זה
כב שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רלד. שו"ע ס"ג. טור ושו"ע יו"ד סי' קח ס"ו. וראה גם לקמן סי' רחצ קו"א ס"ק א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח ט
מקור מפורש
בסימן זה
פג לוי עו, ב. טור ושו"ע יו"ד סי' קח ס"א (שרק לכתחלה אסור).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח י
מקור מפורש
בסימן זה
ק גמרא עו, ב. לפירוש תורת הבית הארוך בית ד שער א (טו, א). טור יו"ד סי' קח. ב"ח שם סוס"י צז. מ"א כאן ס"ק ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח
מקור מפורש
בסימן זה
1683 גמרא עו, ב (אמר רב בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבילה כחוש אסור ... ולוי אמר אפילו בשר שחוטה כחוש שצלאו עם בשר נבילה שמן מותר). לפירוש תורת הבית הארוך בית ד שער א טו, א (דוקא בצלי אבל בקדירה ליכא למיחש כלל). ובקצר שם י, א (אם בא לבשלן בקדירה זו לעצמו וזו לעצמו, אפילו בתנור במקום צר, ואפילו פי הקדירה מגולה מותר, ואפילו לכתחילה, שאין ריח המתבשלין גדול כל כך). טור יו"ד סי' קח (ואם בא לבשלם בקדירה כל אחד לעצמו, אפילו בתנור צר ופי הקדירה מגולה מותר, ואפילו לכתחלה, שאין ריח המתבשל כל כך אוסר). ב"ח שם סוס"י צז (כתב הרשב"א דאם בא לבשל איסור אצל היתר כל אחד בקדרה לעצמו, דאין ריח המתבשל כל כך אוסר, ומביאו רבינו בסימן ק"ח). מ"א כאן ס"ק ד (הרשב"א כתב הטעם שאין הבישול אוסר משום דאין לו ריח).
*
ומיירי שלא יצאו אדים מהתבשילים לתקרת התנור, כדלקמן סי' תנא סמ"א (שההבל העולה מהתבשיל להכיסוי, הוא מחבר את זיעת הכיסוי עם התבשיל, ונעשה כאלו נתערבה הזיעה בתבשיל, וזיעה זו יש בה טעם חמץ), וסס"ה (גגו של תנור קטן זה הוא בלוע מחמץ, שהרי כל השנה מניחין בתוכו קדירות רותחות, ועולה ההבל מהתבשיל שבקדירות ונבלע בגגו), וסס"ח (שגג התנור הזיע תחתיו מבפנים מחמת חום התבשיל שתחתיו, ובזיעה זו יש טעם חמץ שנפלט לתוכה מגג התנור, שנבלע בו טעם חמץ על ידי הזיעה, שהזיע כשהיו תחתיו קדירות רותחות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח
מקור מפורש
בסימן זה
1691 רא"ש ע"ז פ"ה ס"ח (ודוקא בתנורים קטנים שלהם שהיו מכסים פיהם). טור יו"ד סי' קח (ומסקנת א"א הרא"ש ז"ל כרבינו תם. ודוקא בתנורים שלהם שהם מכוסים). ב"י סי' צז (והרא"ש כתבו בפרק בתרא דע"ז על דברי רבינו תם דפסק כרב, דדוקא בתנורים קטנים שלהם שהיו מכסים פיהם). רמ"א ביו"ד סי' קח (כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י).
כל זה הוא בשאר איסורים, שלדעת הרא"ש וסיעתו עיקר המחלוקת, אם ריח אוסר, היא בתנור קטן וסתום. וסומכים על דעת המקילים במקום הפסד מרובה, כדלקמן. וכן הוא לענין חמץ בפסח, לדעת המתירים.
ח"י ס"ק י (ביו"ד סי' ק"ח בהג"ה פסק הרב דבהפסד מרובה יש להקל בחמץ כמו בשאר איסורים, ומשמע אפילו בתנור צר וסתום מכל צד יש להקל. אף שבמ"א מחמיר בזה, אין דבריו מוכרחים). אליה רבה סוף ס"ק ז (מג"א ... משמע דאוסר בחמץ אף בהפסד מרובה, ואפשר להקל בזה בהפסד מרובה ושמחת יום טוב). וראה פסקי אדמו"ר הזקן סי' קח ס"א אות ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצז דין בשמים להבדלה
מקור מפורש
בסימן זה
2273 שו"ת הרשב"א ח"ג סי'
רלד (עכו"ם הללו שמשימין שק מלא פלפלין וזנגביל בתוך קנקני היין, לתת טעם
ביין ... מסתברא, שמותר להריח בהן, ואפילו לכתחילה, לפי שאין היין נותן בהם ריח, ואינן
עושין כן ליתן היין טעם בתבלין, אלא אדרבא, ליתן התבלין טעם ביין ... ומכל מקום
מסתברא, דלבשמים דהבדלה אסור, משום הקריבהו נא לפחתך. ועוד דכל שיש בו איסור מעורב,
איפשר דמימאיס למצוה). שו"ע ס"ג (שקים מלאים בשמים שמשימים העובדי
כוכבים תוך קנקני היין, אף על פי שמותר להריח בהם, אין מבדילין עליהם). מ"א
ס"ק א (דמאיס לגבוה). טור ושו"ע יו"ד סי' קח ס"ו (שק של
פלפלין וזנגביל שמשימין בקנקני יין נסך, מותר להריח בהם. אבל לבשמים דהבדלה אסור).
הובא גם לקמן סי' רחצ קונטרס אחרון ס"ק א.
וכעין זה הוא גם לעיל סי' יא סי"ג (המשתחוה לבהמה, צמרה
פסול לציצית, אף על פי שאין בעלי חיים שנעבדו אסורים להדיוט ... מכל מקום למצוה
אסור, משום דמאוס הוא לגבוה).
והטעם שכאן נאסר רק לכתחלה, יתבאר בקונטרס אחרון ס"ק
א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
