-
א
לא יזרוק אדם אבנים או דבר אחר לר"ה שלא יכשלו בהם רבים:
-
ב
אין עושין חלל תחת ר"ה ולא בורות שיחין ומערות אפילו על כיפת אבנים חזקה מאד שמא תפחת:
-
ג
ואין מוציאין זיזין בר"ה אא"כ הוא למעלה מגמל ורוכבו והרמב"ם זכרונו לברכה כתב והוא שלא יאפיל דרך הרבים:
-
ד
אבל במבוי יכול להוציאו מדעת בני המבוי משא"כ בר"ה שאין לו בעלים:
-
ה
ואם רצה כונס בתוך שלו ומוציא:
-
ו
כנס ולא הוציא יוציא כל זמן שירצה אבל אינו רשאי להחזיר הכותל למקומו.
-
ז
שדרך שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:
-
ח
לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות בולטין לר"ה הרי הן בחזקתן ואפי' אם נפלו חוזר ובונה אותן:
-
ט
אילן הנוטה לר"ה קוצצו כדי שיהא גמל ורוכבו עובר.
-
י
מניחין בשפתי הנהרות פנוי כרוחב כתפי המלחין שיורדין שם ומושכין הספינות וכל אילן הנמצא ברוחב זה קוצצין אותו וא"צ להתרות בבעליו מפני שמעכב על מושכי הספינות:
-
יא
אין שורין טיט בר"ה להשהותו זמן רב ואין לובנים בו לבנים.
-
יב
אבל גובלין שם טיט לצורך בנין אבל לא לעשות לבנים:
-
יג
והבונה ברה"ר כשמביא (ס"א כשמכין) האבנים צריך שלא ישהם שם אלא מביא ובונה מיד ואפ"ה אם הזיק חייב לשלם.
